פנוקריסט – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 13 שנים
מ
אנדסיט-אנדזיט
מ (בוט מוסיף: es:Fenocristal)
מ (אנדסיט-אנדזיט)
[[תמונה:montblanc granite phenocrysts.JPG|שמאל|ממוזער|300px|ל[[גרניט]]ים יש לעתים פנוקריסטים גדולים של [[פצלת השדה]]. בתמונה, גרניט מצדו ה[[שווייץ|שווייצרי]] של ה[[מון בלאן]] שבו פנוקריסטים לבנים גדולים של [[פלגיוקלז]], [[מינרל]]ים [[טריקילני|טריקליניים]] שלהם חתך [[טרפז]]י. המטבע של [[אירו]] אחד שקוטרו 2.3 סנטימטרים הונח על הסלע לקבלת קנה מידה.]]
 
'''פֶנוֹקריסט''' ("גביש נראה" מ[[יוונית]] פנו-נראה, קריסט-קיצור של קריסטל) הוא [[גביש]] גדול באופן יחסי ובדרך כלל בולט שממדיו גדולים בצורה ניכרת מהגודל הממוצע של הגבישים הבונים את [[מסת אם|מסת האם]] של [[סלע יסוד]]. בפועל, פנוקריסטים הם גבישים הגדולים מ[[מילימטר]] אחד. [[מרקם]] של סלע יסוד הבנוי מפנוקריסטים בתוך מסת אם מכונה "[[מרקם פורפירי]]" על שם סלע היסוד [[פורפיר]] שבו קיימת תופעה זו. מרקם כזה נוצר כשיש שני שלבים בהתקררות ה[[מגמה]]. שלב איטי (מתחת לפני השטח) היוצר את הפנוקריסטים ואחר כך שלב התקררות מהיר שבו נוצרת מסת האם. פנוקריסטים נוצרים בסוגים רבים של סלעי יסוד כמו [[גרניט]], [[ריוליט]], [[דיוריט]], [[פלסיט]], [[אנדסיטאנדזיט]] ו[[בזלת]]. הפנוקריסטים הם בדרך כלל גבישים [[איאוהדרלי|אֵיאוֹהֶדרָליים]], כלומר שמישוריהם מושלמים, בשל ההתגבשות המוקדמת בתוך ה[[מגמה]] או בשל התגבשות מחדש לאחר שהמגמה חדרה לתוך סלע קיים.
 
בפנוקריסטים [[פלגיוקלז]]יים מתגלה לעתים קרובות תופעה של חלוקה לאזורים, כאשר מרכז הגביש מכיל יותר [[סידן]] והוא מוקף קליפות שבהם הולך וגדל אחוז ה[[נתרן]]. חלוקה לאזורים זו משקפת את תהליך השתנות ההרכב הכימי של המגמה ככל שתהליך הגיבוש מתקדם. לדוגמה, בסוג הגרניט המכונה רפאקיווי (rapakivi – מ[[פינית]] "סלע מתפורר") מוקפים פנוקריסטים של [[אורתוקלז]] ב"קליפות" של פלגיוקלז נתרני כדוגמת [[אוליגוקלז]]. בשכבות דקות של [[סלע מחדר|סלעי מחדר]] או [[סלע פרץ|סלעי פרץ]] מוקפים הפנוקריסטים שנוצרו לפני ההתפרצות במסת אם הבנויה מגבישים מיקרוסקופיים עד [[זכוכית|זגוגיתיים]]. פנוקריסטים וולקנים אלו מראים לעתים קרובות את כיוון זרם המגמה בצורת גבישים מאורכים דמויי פסים המקבילים אחד לשני.