היפוקלמיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: hr:Hipokalemija
Yoavd (שיחה | תרומות)
מונחון
שורה 5:
היפוקלמיה תלויה במידת הירידה בריכוז האשלגן ובמהירות ההתפתחות של ההפרעה, מעל 2.5 mEq/L אין סימפטומים, ומתחת לערך זה החולה סובל מחולשת שרירים דומיננטית אשר עלולה לשתק את הנשימה. ירידה בזמינות של [[משאבת נתרן-אשלגן]] כתוצאה מחוסר באשלגן, [[הפרעת קצב|הפרעות קצב]] ואף [[דום לב]]. ניתן לראות ב[[אק"ג]] צניחה של מקטע ST, השטחה של גל T והופעה של גל U אחרי גל T (גל U הופך להיות יותר גבוה ככל שההיפוקלמיה מחריפה).
 
היפוקלמיה אשר מופיעה יחד עם [[היפרכלורמיה]] (יתר כלור בדם) נקראת "חמצת היפוקלמית"- באופן כללי, יתר [[כלור]] בדם מביא לאצידוזיס ([[חמצת]]) כתוצאה מעליה ב- anion gap, כאשר חמצת זו משולבת עם מיעוט של אשלגן בדם, זה יכול לנבוע למשל משלשולמ[[שלשול]], או מ- renal tubular acidosis מסוגים 1 ו- 2. לעומת זאת, היפוקלמיה אשר מופיעה יחד עם [[היפוכלורמיה]] (מיעוט כלור בדם) נקראת "בססת היפוקלמית" הנובעת מאובדן כלייתי- שימוש בתרופות משתנות, או היפראלדסטרוניזם אשר מביאים להגברת ההפרשה של כלור ושל אשלגן.
==טיפול==
הטיפול במקרים של היפוקלמיה הינו מתן אשלגן- במקרים בהם מדובר בהיפוקלמיה חריפה מתן האשלגן מתבצע וורידית בוורידים בינוניים.
שורה 21:
*שימוש בחומרים משתנים- יביא לאובדן מופרז של אשלגן בשתן- הדבר מסוכן בעיקר אצל חולי לב המטופלים ב[[דיגוקסין]]- היפוקלמיה מעלה את הרעילות של דיגוקסין.
 
*היפראלדסטרוניזם- כתוצאה מפעילות יתר של [[אלדוסטרון]] תהיה הפרשה מוגברת של אשלגן, יחד עם [[היפוכלרומיה]], ואלקלוזיס מטבולית (עודף של ביקרבונט בדם, ראה [[מאזן חומצה ובסיס]]). מחלה ראשונית יכולה להיות כתוצאה מגידולים {{מונחון|בקורטקס |השכבה החיצונית של איבר או של מבנה בגוף. }} של [[בלוטת יותרת הכליה]] אשר אחראית על הפרשת [[אלדוסטרון]], או היפרפלזיה של הבלוטה. בנוסף- גידול מייצר [[רנין]], או צריכה מופרזת של הממתק [[ליקוריץ]] אשר מכיל [[אניס]] ובעל אפקט דומה לאלדוסטרון.
*מחלות מסוג renal tubular acidosis type 1, 2: אלו מחלות בהן נוצרת הפרשה מוגברת של אשלגן.