המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) - מתקפת אוניות השטח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
מפקד הקריגסמרינה - הצי הגרמני המתחדש - [[דרגות הוורמאכט|גרוס אדמירל]] [[אריך רדר]] תכנן תוכנית ארוכה ומקיפה לחידוש הצי. במסגרת תוכנית זו היה הצי אמור לכלול 13 [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] מסוגים שונים, 12 [[סיירת כבדה|סיירות כבדות]], 8 [[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]], ועוד. ואולם, השלמת התוכנית נועדה ל[[1947]]; עם פרוץ המלחמה ב-1939 לא היה הצי הגרמני מוכן למלחמה<ref>The Oxford Companion to the Second World war, p. 473</ref>.<br />
 
יחד עם זאת, בשלב הראשון של המלחמה היה מספרן של הצוללות קטן מאוד יחסית. אוניות השטח הן שהיוו את האיום העיקרי על השיירות הבריטיות, והאוניות החזקות ביותר היו סיירות כבדות, שהוגדרו על ידי הגרמנים כ- Panzerschiff ("אונייה משוריינת"); הבריטים הגדירו אוניות אלו כסוג בפני עצמן, חזק יותר מסיירת ופחות חזק מ[[אוניית מערכה]]; סוג זה הוגדר כ[[אוניית מערכה זוטא]], Pocket BattelshipBattleship.
 
שתיים מאוניות אלו, הסיירות הכבדות "ליצו" (Lützow)<ref>שמה המקורי של האונייה היה '''דויטשלנד''', אך היטלר חשש מהנזק המוראלי במקרה של הטבעת האונייה, ולכן הורה על שינוי שמה.</ref> ו[[אדמירל גרף שפיי]], היו בים עוד לפני הכרזת המלחמה, ויצאו מיד לתקיפת אוניות סוחר. "ליצו" הוחזרה לגרמניה לקראת [[הזירה האירופאית 1941-1939#ההשתלטות על סקנדינביה|הפלישה לנורבגיה]] לאחר שהטביעה שתי אוניות סוחר בלבד; "אדמירל גרף שפיי" הצליחה להטביע תשע אוניות ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] עד שנלכדה ב[[13 בדצמבר]] [[1939]] בידי כוח משימה בריטי נחות ממנה בפתח הנהר [[ריו דל לה פלטה]] ב[[אורוגוואי]]. לאחר שנפגעה קשות בקרב הטביע רב החובל של "אדמירל גרף שפיי" את אונייתו, והתאבד.<br />