ברית החייל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yanivreg (שיחה | תרומות)
מ טקסט
Yanivreg (שיחה | תרומות)
סיימתי לכתוב
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''ברית החייל''' הוא שמו של איגוד חיילים [[יהודים]] משוחררים, בעל אופי [[הצה"ר|רוויזיוניסטי]], שפעל ב[[שנות ה-30]] של [[המאה ה-20]] ב[[אירופה]] ו[[ארץ ישראל]].
 
האיגוד נוסד בעיר ראדום ב[[פולין]] ב-[[1932]]. חזון הברית היה חיזוק מאמצי יהדות פולין במשימת העם להקמת מדינה עברית משתי גדות הירדן. רוב חברי הברית היו אנשי גיל הביניים, בסביבות השלושים לחייהם. רוב אנשי ברית החייל היו חיילים ומפקדים לשעבר בצבא הפולני. היו ביניהם לא מעט בוגרי תנועת [[בית"ר]]. עם זאת לא ראתה בית"ר בברית החייל מסגרת-המשך לחבריה, אלא ב[[הצה"ר]]. בראש הברית הועמד [[זאב ז'בוטינסקי]]. לאחר שנה כבר היו קיימים למעלה מ-30 סניפים לברית ונבחרה מפקדה לאיגוד. באוקטובר אותה שנה, בועידה הארצית של הברית, אושרו עקרונותיה של הציונות הרביזיוניסטית. בסוף [[1934]] הוקמו סניפים בשמונה ארצות אחרות באירופה. בתחילת [[1935]] החל ישום תוכנית להקמת בתי ספר להכשרה צבאית. האיגוד קיים קשרים עם הצבא הפולני, ופעל באישור משרד הפנים והצבא. אנשי ברית החייל גם העבירו הכשרות צבאיות ואימונים לחברי בית"ר. לאחר האימונים היו עולים הצעירים לארץ ישראל, כשמותר להם על פי חוק לקחת עימם נשק שהיה בבעלותם. בארץ היוו צעירים אלה, עם אנשי הברית, יסודות להקמת מחתרת ה[[אצ"ל]].
 
רוב חברי הברית היו אנשי גיל הביניים, בסביבות השלושים לחייהם. רוב אנשי ברית החייל היו חיילים ומפקדים לשעבר בצבא הפולני. היו ביניהם לא מעט בוגרי תנועת [[בית"ר]]. מפקדי ברית החייל בארץ ישראל היו משה רוזנברג ומנחם ארבר, מפקדים בבית"ר. עם זאת לא ראתה בית"ר בברית החייל מסגרת-המשך לחבריה, אלא ב[[הצה"ר]]. לאחר שנת [[1936]] היו כמה מאות חברים בסניף הברית בארץ. ב-[[1937]] הוקם סניף מרכזי לברית ב[[תל אביב]]. רבים מאנשי "ברית החייל" נשלחו לשרת כשוטרים ונוטרים. קבוצה של נשים ארגנה הכשרת "עזרה ראשונה". עקרונות החינוך בברית החייל עמדו על משמעת, צבאיות, טקס, הדר ונאמנות.
האיגוד נוסד בעיר ראדום ב[[פולין]] ב-[[1932]]. חזון הברית היה חיזוק מאמצי יהדות פולין במשימת העם להקמת מדינה עברית משתי גדות הירדן. בראש הברית הועמד [[זאב ז'בוטינסקי]]. לאחר שנה כבר היו קיימים למעלה מ-30 סניפים לברית ונבחרה מפקדה לאיגוד. באוקטובר אותה שנה, בועידה הארצית של הברית, אושרו עקרונותיה של הציונות הרביזיוניסטית. בסוף [[1934]] הוקמו סניפים בשמונה ארצות אחרות באירופה. בתחילת [[1935]] החל ישום תוכנית להקמת בתי ספר להכשרה צבאית.
 
באותה שנה גם גדלו שורות האיגוד בפולין. דוד קרול, אשר היה קצין מילואים בצבא פולין, היה ממנהליה המרכזיים אותה עת. מפקדה הראשי היה אינג' מ.מירון שסקין. סניפים מרכזיים הוקמו בערים [[וארשה]], [[ביאליסטוק]] ו[[לובלין]]. בסניפים רבים פעלו גם אנשי אקדמיה ונכבדי קהילה שראו זכות לבוא במגע עם מסגרת שיש בה מ"אנשי העם".
רוב חברי הברית היו אנשי גיל הביניים, בסביבות השלושים לחייהם. רוב אנשי ברית החייל היו חיילים ומפקדים לשעבר בצבא הפולני. היו ביניהם לא מעט בוגרי תנועת [[בית"ר]]. מפקדי ברית החייל בארץ ישראל היו משה רוזנברג ומנחם ארבר, מפקדים בבית"ר. עם זאת לא ראתה בית"ר בברית החייל מסגרת-המשך לחבריה, אלא ב[[הצה"ר]]. לאחר שנת [[1936]] היו כמה מאות חברים בסניף הברית בארץ. ב-[[1937]] הוקם סניף מרכזי לברית ב[[תל אביב]]. רבים מאנשי "ברית החייל" נשלחו לשרת כשוטרים ונוטרים. קבוצה של נשים ארגנה הכשרת "עזרה ראשונה". עקרונות החינוך בברית החייל עמדו על משמעת, צבאיות, טקס, הדר ונאמנות.
 
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] מנו שורות האיגוד 25,000 חברים. סניפי אירופה כלו בשנות [[השואה]]. ב[[גטו וארשה]] היו אנשי הברית מרכיב ב[[איגוד צבאי יהודי|איגוד הצבאי היהודי]]. בארץ ישראל היוו אנשי ברית החייל היו, כאמור, מהיסודות שהקימו את מחתרת ה[[אצ"ל]].
באותה שנה גם גדלו שורות האיגוד בפולין. דוד קרול, אשר היה קצין מילואים בצבא פולין, היה ממנהליה המרכזיים אותה עת. מפקדה הראשי היה אינג' מ.שסקין. סניפים מרכזיים הוקמו בערים [[וארשה]], [[ביאליסטוק]] ו[[לובלין]]. בסניפים רבים פעלו גם אנשי אקדמיה ונכבדי קהילה שראו זכות לבוא במגע עם מסגרת שיש בה מ"אנשי העם".
 
[[קטגוריה:ציונות]]
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] מנו שורות האיגוד 25,000 חברים. סניפי אירופה כלו בשנות [[השואה]]. בארץ ישראל היוו אנשי ברית החייל,