הבדלים בין גרסאות בדף "יהושע פלמון"

נוספו 384 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
מ
'''יהושע (ג'וש) פלמון''' ([[1913]] - [[1995]]), מומחה לענייני ערבים. בתקופת טרום [[מדינת ישראל|המדינה]] היה איש המחלקה הערבית של ה[[ש"י]] וראש המחלקה ה[[ערבים|ערבית]] ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. בתקופת המדינה היה יועץ לענייני מיעוטים של [[ראש הממשלה]] וראש המחלקה לענייני [[ערבים]] ב[[משרד החוץ]].
'''יהושע (ג'וש) פלמון''' ([[1913]] - [[1995]]), איש המחלקה הערבית של ה[[ש"י]]. בשנת [[1941]], כאשר סוריה ולבנון היו תחת שלטון [[צרפת של וישי]] ו[[בריטניה|הבריטים]] התכוננו ל[[המערכה בסוריה ולבנון (1941)|פלישה]] אליהן מ[[ארץ ישראל]], פיקד יהושע פלמון על קבוצה של 12 מסתערבים שנשלחו ל[[ביירות]] ול[[דמשק]], לפעולות [[מודיעין צבאי|מודיעין]] וחבלה כהכנה לפלישה.
 
בהמשך שימש יהושע פלמון ראש המחלקה ה[[ערבים|ערבית]] ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. בתפקידו זה, למחרת [[הרצח בגן הוואי]] שארע ב[[10 באוגוסט]] [[1947]], נפגש יהושע פלמון עם מפקד ארגון [[הנג'אדה]], [[מוחמד נימר אל הווארי]] (לימים שופט מחוזי ב[[מדינת ישראל]]), בבית-קפה ב[[חולון]]. השניים הסכימו שהרצח היה פרובוקציה שסיבתה היתה לגרום לתנועת הנג'אדה המתונה לחבטר ל[[משפחת חוסייני|חוסיינים]] הקיצוניים. אל הווארי יצא למסע הסברה בקרב אנשי וקראו לאנשי הארגון לא להתפתות למסיתים. פלמון הודיע למפקדי [[ההגנה]] כי פגיעה באנשים שלא השתתפו ברצח תשרת את כוונת החוסיינים, וכי יש לפגוע באשמים בלבד.
 
'''יהושע (ג'וש) פלמון''' ([[1913]] - [[1995]]), אישכאיש המחלקה הערבית של ה[[שהש]]., בשנת [[1941]], כאשר [[סוריה]] ולבנוןו[[לבנון]] היו תחת שלטון [[צרפת של וישי]] ו[[בריטניה|הבריטים]] התכוננו ל[[המערכה בסוריה ולבנון (1941)|פלישה]] אליהן מ[[ארץ ישראל]], פיקד יהושע פלמון על קבוצה של 12 מסתערבים שנשלחו ל[[ביירות]] ול[[דמשק]], לפעולות [[מודיעין צבאי|מודיעין]] וחבלה כהכנה לפלישה.
בתום מלחמת העצמאות השתתף בשיחות עם [[סוריה]] להשגת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכם שביתת נשק]] עמה והיה אחד משלושת החותמים בשם [[מדינת ישראל]] על הסכם שביתת הנשק עם סוריה. בראשית תקופת המדינה שימש כיועץ לענייני מיעוטים של [[ראש הממשלה]] [[דוד בן גוריון]] ולאחר מכן ראש המחלקה לענייני [[ערבים]] ב[[משרד החוץ]].
 
בהמשך שימש יהושע פלמון ראש המחלקה ה[[ערבים|ערבית]]הערבית ב[[הסוכנותבהסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. בתפקידו זה, למחרת [[הרצח בגן הוואי]] שארע ב[[10 באוגוסט]] [[1947]], נפגש יהושע פלמון עם מפקד ארגון [[הנג'אדה]], [[מוחמד נימר אל הווארי]] (לימים שופט מחוזי ב[[מדינת ישראל]]), בבית-קפה ב[[חולון]]. השניים הסכימו שהרצח היה פרובוקציה שסיבתה היתה לגרום לתנועת הנג'אדה המתונה לחבטר ל[[משפחת חוסייני|חוסיינים]] הקיצוניים. אל הווארי יצא למסע הסברה בקרב אנשי וקראו לאנשי הארגון לא להתפתות למסיתים. פלמון הודיע למפקדי [[ההגנה]] כי פגיעה באנשים שלא השתתפו ברצח תשרת את כוונת החוסיינים, וכי יש לפגוע באשמים בלבד.
{{מיון רגיל: פלמון, יהושע (ג'וש)}}
 
בתום מלחמת העצמאות השתתף בשיחות עם [[סוריה]] להשגת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכם שביתת נשק]] עמה והיה אחד משלושת החותמים בשם [[מדינת ישראל]] על הסכם שביתת הנשק עם סוריה. בראשית תקופת המדינה שימש כיועץ לענייני מיעוטים של [[ראש הממשלה]] [[דוד בן גוריון]] ולאחר מכן ראש המחלקה לענייני [[ערבים]] ב[[משרדבמשרד החוץ]].
 
{{מיון רגיל: פלמון, יהושע (ג'וש)}}
[[קטגוריה:אנשי הש"י]]