בתיה גור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
בתיה גור לא הייתה רק סופרת מצליחה וידועה אלא גם מורה לספרות ומבקרת ספרים. היא העלתה על נס את חשיבות הטקסט הספרותי כטקסט העומד בפני עצמו וראתה ברקע הביוגרפי של המחבר דבר שולי בחשיבותו לעומת היצירה עצמה. עם זאת הודתה כי מיכאל אוחיון, בלש המשטרה, הגיבור הראשי ביצירותיה, הוא למעשה מבחינות רבות מימוש סמוי בלבוש גברי של אישיותה והאופן בו היא ראתה את עצמה.
בתיה גור נולדה בתל אביב, אך התגוררה מרבית שנות חייה בירושלים. בספריה היטיבה לתאר את הוויית חיי היום יום בעיר הבירה על שלל הקבוצות והמתחים המאפיינים אותה. גור הצהירה על עצמה כבעלת רגישות [[חברה|חברתית]] [[פוליטיקה|ופוליטית]], וכבעלת דעות הנמצאות בצד [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאלי]] של המפה הפוליטית. בספטמבר [[2003]] נלקחה לחקירה במשטרה לאחר שהעירה לשוטרות [[משמר הגבול|מג"ב]] על שהתייחסו שלא כראוי לזקן פלסטיני ברחוב בירושלים,. והשוותה את התנהגותן להתנהגות [[נאצים|נאצית]].
 
גור גילתה כי היא חולה ב[[סרטן (מחלה)|מחלת הסרטן]] כשנה לפני מותה. היא נאבקה במחלה ובמקביל המשיכה בעבודתה. בראיון עיתונאי שהעניקה פעם אמרה: "אני תופסת את החיים כמו מסע חניכה אל המוות. אדם יחיה, יסבול וימות. כל השאר זה חסד - אהבה זה חסד ולכתוב זה חסד".
 
היא נפטרה ב-19 במאי 2005, בגיל 57.
 
ב-2008 פרסם העיתונאי והמסאי [[גדעון סאמט]] את הרומן "להרוס את נדב" שבמרכזו פרשת האהבים שלו עם בתיה גור. אריאל הירשפלד הגיב על כך בשיר אירוני ומזלזל בעתון "הארץ".
 
==יצירותיה==