|
|סטטיסטיקות=
}}
'''פורט ארתור''' היה שמה האירופי של העיר ה[[סין|סינית]] לושונקולוּ'שׁוּנְקוֹאוּ (Lüshunkou). במקום היה [[מבצר]] בעל חשיבות [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגית]] בין [[קוריאה]] ל[[סין]]. במקום נמצא גם [[נמל]] המוביל ל[[הים הצהוב|ים הצהוב]]. פורט ארתור שימשה כעיר נמל והבסיס הימי הרוסי הגדול ביותר במזרח אסיה בין השנים [[1898]]-[[1905]]., אתר בו התקיים מצור וקרב עיקרי ב[[מלחמת רוסיה-יפן]].
היא ממוקמת בקצה הדרומי של [[חצי -האי [[ליאטונגליאודונג]] דרום מערב ל[[דלנידאליין]] (או דֵלְנִי ברוסית), דרומיתבמחוז ל[[מנצ'וריהליאונינג]] שבסין,שב[[הרפובליקה בערךהעממית של סין|רפובליקה העממית של סין]], כ-320300 ק"מ מ[[מוקדןשניאנג]] (Mukdenמוּקְדֶן במנצ'ורית).
==היסטוריה==
ההיסטוריה המודרנית שלה החלה ב[[מלחמת החץ]] כשכוחות אנגלו-צרפתיים ניקו את המכשולים הסינים מהנהר המגיע לעיר [[טיאנציןטיינג'ין]]. באוגוסט [[1860]], אניית התותחים של הצי הבריטי "Algerine" תחת פיקודו של לוטננט ויליאם סי. ארתור גררה [[פריגטה]] מושבתת לתוך מפרץ [[לוסן]], שם היה כפר דייגים קטן. החשיבות האסטרטגית של לוסן שנקראה פורט ארתור בשםבפי המערביים באה לידי ביטוי רק 20 שנה מאוחר יותר כאשר מהנדס גרמני בשם קפטן [[קונסטנטין פון הנקין]] הציע כי הכניסה הצרה והגבעות הסלעיות מסביב למפרץ, כאשר הם מבוצרות היטב, יכולים לגרום לאתר יכולות להיותלהקשות בלתיעל ניתןכיבוש לכיבושהמקום. לאור זאת האתר נבחר להיות בסיס ל[[צי הסיני]] שזה מכבר קרם עור וגידים. בניית הרציפים והמספנות החלו ב [[1882]] והנמל הועמק והורחב. במקביל האתר התפתח כמצודה יבשתית כך שב[[ 1894]] היו בו 22 מבצרים ויותר מ-70 תותחים.
במהלך [[מלחמת סין-יפן הראשונה]] העיר נכבשה על ידי היפנים לאחר מצור בן יום אחד. היפנים קיבעו את בעלותם על מפרץ פורט ארתור כתנאי להסכם שלום שהיה חלק מ[[הסכם שימונוסקי]] ([[17 באפריל]] [[1895]]).
ה[[רוסים]], בעידוד [[צרפת]] ו[[גרמניה]], שחיפשו נמל שאיןשאינו בו קרחקופא בחורף הבינו את החשיבות הצבאית של האתר, דרשו ממשלת [[יפן]] מס'מספר ימים מאוחר יותר לפנות את [[ליאטונג]]. היפנים בעצת הבריטים, קיבלו את האולטימאטוםהאולטימטום הזה שנודע לימים בשם מעורבות[[ההתערבות שלוש הכוחותהמשולשת]]. במרץ [[1985 ]]צאר [[ניקולאי השני]] ושר החוץ [[אלכסיי לובאנוב רוסטובסקי]] הסכימו בקשר הצורך לקשר בין [[הרכבת הטרנס סיבירית]] למימי המפרץ החמים אשר עשויים לשמש נמל חליפי לנמלים הקפואים שלהם. ביוני [[1896 ]] חתמה [[רוסיה]] עם [[סין]] על הסכם [[לי-לובאנוב]]. על פי ההסכם מתחייבת [[רוסיה]] להגן על הטריטוריה של סין בעוד סין מאשרת לרוסיה לבנות קו מסילת ברזל דרך [[מנצ'וריה]]. בדצמבר 1897 רוסיה במהלך חד צדדי שלחה אוניות מלחמה למפרץ ארתור. במרץ [[ 1898]] כוחות רוסיים כבשו את העיר מה שגרם לכניעת הסינים לדרישות הרוסים, וחלק מההסכם היה חידוש הסכם חכירה ל 25 שנים של נמל פורט ארתור ו[[דלני]].
הרוסים החלו בבניית קו רכבת המחבר בין הנמל לרשת הרכבות של [[מזרח סין]]. הם לא נתנו רשות לאניות זרות לפקוד את נמל פורט ארתור אולם הרשו להם להשתמש בנמל המסחרי החדש של דלני. הרוסים המשיכו בהרחבת נמל פורט ארתור אולם לא היה להם זמן לשפר את המספנות וכתוצאה מכך לא היה ניתן לטפל באניות המלחמה האמורות לפקוד את האזור ברציף היבש היחידי בנמל. יותר מכך, המהנדסים הרוסיים לא הצליחו להרחיב את הכניסה הצרה לנמל כך שרק אנייה גדולה אחת יכלה לעבור בו בזמן נתון וזה רק בשיא הגאות ובעזרת גוררות. תוכנית הצאר לפתוח כניסה נוספת לנמל לא הצליחה לצאת לפועל לפני המלחמה. בעוד הרוסים החלו לבנות עיר חדשה מעל הנמל לא נעשה שום שינוי או שיפור בעיר הסינית העתיקה, שנשארה ללא כבישים סלולים, מערכת ביוב, מערכת הולכת מים ותאורה. ב-[[1901]] החלו הרוסים בבנייה מחודשת של המבצרים אולם עד [[1904]] הם הספיקו להשלים את העבודות במבצר סיני מקורי אחד בלבד.
| 