ועד העדה הספרדית בירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: וועד; לצורכי ; |
|||
שורה 6:
ועד העדה הספרדית הוקם על פי המסורת על ידי [[הרמב"ן]], והנהיג את יהודי ירושלים מאות בשנים, כאשר בראש ועד העדה עמד [[הראשון לציון]] שהוכר החל משנות הארבעים של המאה התשע עשרה כ[[חכם באשי]] (ראש הרבנים) והוכר כנציגו המוסמך של [[היישוב]] כולו כלפי השלטונות ה[[עות'מאנים]] וכסמכות עליונה בכל ענייני ה[[דת]]. סמכות זו העלתה את החכם באשי על פני רבנים אחרים וגם את מעמד העדה הספרדית על פני עדות אחרות.
החל מאמצע [[המאה ה-19]] סבל הוועד מפילוגים על רקע מוצא, כבר בשנת [[1860]] התפצל [[ועד העדה המערבית בירושלים]] מתוך
מתחילת המאה העשרים נחלש מאוד מעמדה של ועד העדה הספרדית בירושלים, הן בשל העובדה כי העליות שהגיעו לירושלים הקטינו את אחוז היהודים הספרדים בירושלים, הן בשל מאבק חריף ביותר על תפקיד החכם באשי לאחר פטירת ה[[יעקב שאול אלישר|יש"א ברכה]] בשנת [[1906]]. יתר על כן, בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נתדלדלו מאוד משאביה של העדה הספרדית.
שורה 14:
==נכסי הוועד==
ועד העדה החזיק רכוש רב מאוד בירושלים שכלל חלקות אדמה ב[[הר הזיתים]] שהוקדשו ל[[בית עלמין|בתי עלמין]], מבנים למגורים
מספר יהודים עשירים הוסיפו והותירו [[הקדש|הקדשים]] גדולים לוועד העדה, ההקדש הגדול ביותר היה של סימה בליליוס מ[[כלכותא]] שהותירה ב[[1926]] סך 80,000 [[לא"י]] לבית הכנסת הגדול בירושלים (שלאחר התדיינויות נקבע כרבן יוחנן בן זכאי) וכן כספים לרכישת ארבע בניינים עם חנויות ודירות. הקדשים גדולים התקבלו גם [[חיים ולירו|מחיים אהרון ולירו]] ורפאל אהרון גבאי.
| |||