צילום פנורמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך תפירת תמונות
הוספת פרוט לגבי מאפייני שיטות הצילום הפנוארמיות השונות, ועריכה בהתאם, דרושים קישורים לכל השיטות המוזכרות
שורה 4:
בכל זאת, גם ב[[קולנוע]] וגם ב[[צילום]] בוחרים אנו להתבונן בתמונות ביחס של 3:4 או 2:3. בצילום הפנורמי מדובר בהשגת תצלומים ביחס של 1:3 במידות האורך והרוחב.
[[תמונה:Sydney Harbour Bridge night.jpg|מרכז|ממוזער|520px|צילום פנורמי של [[סידני]]]]
ישנן דרכים לא מעטות לצלם צילום פנורמי:
 
==מאפיני הצילום הפנוראמי==
* הדרך הפשוטה והזולה מצויה ב[[מצלמה|מצלמות]] קומפקטיות שלהן [[עוצמית]] רחבת זווית ומתאם פנורמי במסגרת התמונה. לרוב ממדי התצלום בסרט הם 12:36 מ"מ וזווית הצילום אינה יותר מ-60 מעלות.
ישנן דרכים לא מעטות לצלם צילום פנורמיפנוראמי. דרכים אלה נבדלות במספר משתנים עיקריים:
 
* זמני הצילום של חלקי התמונה השונים, האם כל חלקי התמונה מצולמים באותו זמן , או בזמנים שונים
* דרך נוספת היא בשיטת הצילום המתקדמת APS, בה ניתן לבחור בין האפשרויות המובנות את הצילום הפנורמי. ממדי התצלום בסרט שכזה אף קטנים יותר מאשר בסרט 35 מ"מ ובהגדלות בינוניות או יותר מכך, כבר ניכרת ירידה משמעותית באיכות התצלום.
* רציפות הצילום, האם הצילום מבוצע באופן המייצר רצף של שדות ראיה, או מקטעים
 
* מידת האוטומציה של הצילום, האם הצלם נדרש לפעולה יזומה לצורך צילום מקטעי התמונה השונים, או שהמצלמה מצלמת אותם באופן אוטומטי.
* דרך לחובבים מתקדמים היא לצלם מסגרת מלאה במצלמת 35 מ"מ או של פורמט בינוני עם עצמית רחבת זווית של 28 מ"מ ולאחר מכן לבצע חיתוך של התמונה ביחס של 1:3 לפי טעמו של הצלם.
* מידת האוטומציה ביצירת התמונה הסופית, האם נדרשת התערבות הצלם ביצירת התמונה ( חיבור המקטעים השונים) או שהפעולה אוטומטית.
 
{{תמונה רחבה|Skyline-New-York-City.jpg|3000px|צילום היקפי 360 מעלות של ניו יורק מממרפסת התצפית ב[[בניין אמפייר סטייט]]}}
* יש אפשרות גם לצלם שתי מסגרות עוקבות ולחבר את התמונות זו לזו לשם השגת תצלום פנורמי וזאת בשני אמצעים:
* צילום בו זמני של כל חלקי התמונה נעשה בשני אופנים עיקריים,
** שימוש במערכת אופטית המכסה את כל שדה הראיה הנדרש, ומטילה אותו על הגלאי או סרט הצילום. מערכת זו יכולה להיות עדשה רחבת זווית, לזוויות של עד כ 180 מעלות, או מראות כדוריות לזוויות של עד 360 מעלות.
** שימוש במספר מערכות אופטיות נפרדות המכסות את שדה הראיה הנדרש, לדוגמא מערך מצלמות המקובע עם הסטה זוויתית ביניהן. מערך זה יכיל בדרך כלל חפיפה אופטית מסוימת בין שדות הראיה.
* צילום בזמנים שונים, מתבצע בדרך כלל על ידי מצלמה בודדת המסתובבת סביב צירה, ומצלמת תמונות שונות בכוונים שונים. שיטה אחרת היא על ידי מצלמות חריץ, אשר בהן תנועת המצלמה, או תנועת המערכת האופטית רציפה, ומכל זווית מצולם רק פס רוחבי צר של התמונה. במצלמות סרט, תנועת הסרט מתואמת עם תנועת האופטיקה ליצירת רצף אחיד. במצלמות דיגיטליות, מצולמות תמונות בקצב גבוהה המכסות את כל שדה הראיה במימד הצר של התמונה הסופית, ושל זווית צרה במימד הרחב של התמונה הסופית. שיטה זו נהוגה בעיקר בצילומי אוויר ולווין.
* בצילומים המתבצעים ע"י סיבוב המצלמה, קימות רמות שונות של אוטומציית התהליך:
** צילום ידני, בו הצלם מצלם כל תמונה ע"י לחיצה נפרדת על לחצן הצילום. בשיטה זו הצלם מחליט על מידת החפיפה בין התמונות.
** צילום בעזרת חצובה עם ראש חצובה יעודי, בשיטה זו ציר הסיבוב של המצלמה נקבע באופן מדויק סביב המוקד האופטי של העדשה, קיימים סימוני עזר לקביעת זוויות הצילום הרצויות, ומישור הסיבוב נשמר בצורה מדויקת. גם בשיטה זו הצלם צריך ללחוץ על לחצן הצילום לצורך צילום כל אחת מהתמונות.
** צילום דיגיטלי אוטומטי. בשיטה זו המצלמה מסתובבת באחד האופנים שהוזכרו כאן, אולם ההחלטה מתי, ובאיזה זווית לבצע את הצילום מתבצעת ע"י המצלמה באופן אוטומטי.שיטה זו מיוסמת דווקא במצלמות לא מקצועיות ובמצלמות בטלפונים סלולאריים, ומאפשרת לצלמים לא מקצועיים לצלם צילומים פנוראמיים סבירים.
** צילום בעזרת חצובה ממונעת, בשיטה זו המצלמה נעה באופן אוטומטי בין זוויות הצילום, והצילום עצמו נעשה גם הוא באופן אוטומטי. שיטה זו משמשת בדרך כלל ליצור תמונת תוצאה ממספר רב של תמונות נרכשות, כדי להשיג תוצאה בעלת רמת דיוק גבוהה ורזולוציה גבוהה.
* יצירת התוצאה במקרה של צילום תמונות שונות לצורך יצירת תמונת תוצאה יכולה להיות בדרגות אוטומציה שונות:
** הדפסה או טעינה של התמונות למחשב, והתאמתן באופו ידני , או ע"י תוכנת מחשב ליצירת הרצף.
** מעבר אוטומטי של מערכת הצילום המייצרת תמונת תוצאה ללא צורך בהתערבות הצלם או העורך. מערכות צילום מסוג זה מקובלות בשני הקצוות של הצילום. במערכות יעודיות ומקצועיות לצילום פנורמי, אשר בדרך כלל הן מערכות יקרות ומורכבות. ומעידך במצלמות דיגיטליות ובמצלמות בטלפונים סלולריים, בהן יש אפשרות לקבלת תמונת התוצאה הפנרומית מיידית לאחר סיום הצילום באופן אוטומטי.
 
==צילום פאנוראמות ע"י מצלמות סרט==
* צילום פנורמות ע"י מצלמות סרט יכול להתבצע באופנים שונים, והוא מוכר כבר מסוף המאה התשע עשרה:
[[תמונה:Panoramic from Lookout Mountain Tenn., 1864.jpg|מרכז|ממוזער|550px|צילום פנורמי משנת [[1864]] של נוף ב[[טנסי]]]]
** הדרך הפשוטה והזולה מצויה ב[[מצלמה|מצלמות]] קומפקטיות שלהן [[עוצמית]] רחבת זווית ומתאם פנורמי במסגרת התמונה. לרוב ממדי התצלום בסרט הם 12:36 מ"מ וזווית הצילום אינה יותר מ-60 מעלות.
** דרך נוספת היא בשיטת הצילום המתקדמת APS, בה ניתן לבחור בין האפשרויות המובנות את הצילום הפנורמי. ממדי התצלום בסרט שכזה אף קטנים יותר מאשר בסרט 35 מ"מ ובהגדלות בינוניות או יותר מכך, כבר ניכרת ירידה משמעותית באיכות התצלום.
** דרך לחובבים מתקדמים היא לצלם מסגרת מלאה במצלמת 35 מ"מ או של פורמט בינוני עם עצמית רחבת זווית של 28 מ"מ ולאחר מכן לבצע חיתוך של התמונה ביחס של 1:3 לפי טעמו של הצלם.
** יש אפשרות גם לצלם שתי מסגרות עוקבות ולחבר את התמונות זו לזו לשם השגת תצלום פנורמי וזאת בשני אמצעים:
:ישנם ראשי [[חצובה]] המצוידים ב[[פלס מים]] אשר מאפשרים לצלם תמונות עוקבות בצילום פנורמי על ידי סיבוב המצלמה במרחקים קבועים, בהתאם לעצמית בה משתמש הצלם, 28 מ"מ עד 85 מ"מ.
 
שורה 21 ⟵ 39:
 
בימינו, על ידי שימוש בתוכנות שמיועדות לשם כך, אפשר [[תפירת תמונות|לחבר תמונות]] עוקבות מן הסוג הנ"ל לתמונת פנורמה המצויה ב[[קובץ]] [[דיגיטלי]], אותה כמובן אפשר להדפיס לאחר מכן. התוכנות מאפשרות גם לעבד את התמונות ולהתאים להן את הגוון הנכון ביותר בעת החיבור ביניהן ועל ידי כך מתקנות את הבעיות הנפוצות בשיטת החשיפה הממוצעת.
 
[[תמונה:Panoramic from Lookout Mountain Tenn., 1864.jpg|מרכז|ממוזער|550px|צילום פנורמי משנת [[1864]] של נוף ב[[טנסי]]]]
 
** ישנה גם דרך מקצועית והיא לצלם במצלמות המיועדות במיוחד לצילום פנורמי. ישנם שני סוגי מצלמות שכאלה, אחת בעלת עצמית הנעה על ציר ואחרת בעלת עצמית מתחלפת אולם זו קבועה במקומה לאחר התקנתה. מצלמה מן הסוג השני היא מצלמת כוונת של פורמט בינוני לרוב, אך יש מעטות של 35 מ"מ שמצלמות גם מסגרת רגילה (24:36 מ"מ) וגם ביחס של 24-72 מ"מ. העקרון של מצלמות אלה מבוסס על מישור סרט רחב יותר מאשר הרגיל (36 מ"מ).
היתרון במצלמה שכזו הוא שהנושא מקבל בתצלום חשיפה אחידה לעומת השיטה של חיבור שתי תמונות זו לזו, אולם זווית הצילום היא לרוב 70 מעלות ואילו בשיטת הצמדת התמונות היא 140 מעלות.
** מצלמה בעלת עצמית הנעה על ציר לוכדת נושא בזווית צילום של 140 מעלות והתצלום זוכה לחשיפה אחידה. מצלמות שכאלה הן של 35 מ"מ המפיקות מסגרת של 24:66 מ"מ והן של סרט גליל בפורמט בינוני המפיקות מסגרת של 60:170 מ"מ. ישנן כאלה שהתוף הנע על הציר פועל בעזרת סוללות בלבד ויש כאלה שהמנגנון איננו [[אלקטרוניקה|אלקטרוני]] אלא [[מכניקה|מכני]] ואינו זקוק לסוללות אלא לדריכת המנוף בלבד. ישנן המאפשרות הסטה קלה של העצמית לכיוונון מדויק יותר ויש כאלה שמאפשרות מהירות סגר ארוכה למדי עבור [[צילום לילה]].
 
 
* מצלמה בעלת עצמית הנעה על ציר לוכדת נושא בזווית צילום של 140 מעלות והתצלום זוכה לחשיפה אחידה. מצלמות שכאלה הן של 35 מ"מ המפיקות מסגרת של 24:66 מ"מ והן של סרט גליל בפורמט בינוני המפיקות מסגרת של 60:170 מ"מ. ישנן כאלה שהתוף הנע על הציר פועל בעזרת סוללות בלבד ויש כאלה שהמנגנון איננו [[אלקטרוניקה|אלקטרוני]] אלא [[מכניקה|מכני]] ואינו זקוק לסוללות אלא לדריכת המנוף בלבד. ישנן המאפשרות הסטה קלה של העצמית לכיוונון מדויק יותר ויש כאלה שמאפשרות מהירות סגר ארוכה למדי עבור [[צילום לילה]].
{{תמונה רחבה|Skyline-New-York-City.jpg|3000px|צילום היקפי 360 מעלות של ניו יורק מממרפסת התצפית ב[[בניין אמפייר סטייט]]}}
 
==ראו גם==