הבדלים בין גרסאות בדף "סעדיה איתין"

נוסף בית אחד ,  לפני 10 שנים
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=היה עלי לעבד תכניות מוקדמות של תחנות כח ליצירת [[זרם חשמלי]] בתל אביב ובחיפה של קווי [[מתח גבוה]] שיוליכו את הזרם מתחנות אלו לישובים הסמוכים להם, של תחנות טרנספורמציה שישנו את המתח הגבוה של הקווים הללו למתח נמוך ויזינו רשתות מקומיות של מתח נמוך אשר תספקנה את הזרם לצרכנים, וכן של הרשתות למתח נמוך. לצורך עבודה זו נמסר לרשותי חדר במשרדו של פ. רוטנברג ב[[ירושלים]] ובמשך שני ימי עבודתי הראשונים, הייתי העובד היחידי בו. לאחר מכן נתקבל לעבודה יונה קופ (תמיר) אשר עזר לי בהכנת השרטוטים. [...] בשנת [[1920]] נתקבלו לעבודה עובדים נוספים, ביניהם מהנדסי הבניין ש. סורסקי ז"ל ולדז'ינסקי ז"ל. כן נתקבלו לעבודה זמנית מהנדסי החשמל אבינועם הורוביץ ופישר. עקב קבלת עובדים נוספים, העבר אז המשרד הירושלמי לבית אחר שיכיל מספר גדול יותר של חדרים ובו עבדו 14 איש כולל פ. רוטנברג ומזכירו יקותיאל בהרב.}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשנת [[1923]] ייסד רוטנברג את חברת החשמל לארץ ישראל בע"מ שהוא עמד בראשה, וב-[[15 במרץ]] [[1926]] מסר הנציב העליון פילדמרשל פלומר לחברה זו את הזכיון ליצירת אנרגיה חשמלית בארץ ישראל וב[[עבר הירדן]] והספקתה לצרכנים. הזכיון כלל גם את האפשרות של ניצול מי [[הירדן]] ומי [[הירמוך]] להנעת תחנות כח ואספקת חשמל בשטח הזכיון לעיל. בפברואר [[1924]] פירסמתי חוברת בשפה הגרמנית בת 15 דף, מודפסת במכונת כתיבה, אשר כללה פירוט של תחנת הכח הראשונה בתל-אביב על [[מנוע דיזל|מנועי הדיזל שלה]], תיאור המגרש, פרטי ה[[טרנספורמטור]]ים לשינוי ה[[מתח חשמלי|מתח]] של 6.3 [[קילווטקילו ואט]] של ה[[גנראטורגנרטור]]ים ושל הכבלים המחוברים אליהם, וכן מבנה הרשת למתח נמוך.}}
 
במהלך שנות עבודתו בחברת החשמל פעל איתין בתפקידים רבים, אשר דרשו גם נסיעות תכופות לחו"ל (חלקן יחד עם פנחס רוטנברג), דבר שלא היה עניין של מה בכך בימים ההם. במהלך שנות עבודתו בחברה כתב איתין את הספר "קווים עיליים של מ.ג. רשתות עילייות ומקומייות" שיצא לאור ב[[הוצאת מסדה]] ב[[1963]] ובו הדרכה לבאים אחריו גם בנושאים שלא נלמדו אז בבתי הספר הגבוהים. הספר מלווה ב-259 ציורים ו-48 טבלאות.