קונסטרוקטיביזם (תנועה אמנותית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Idioma-bot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
המונח קונסטרוקטיביזם, שפרושו 'אמנות בנויה' (Construction Art), נטבע לראשונה בשנת [[1917]] על ידי [[צייר|הצייר]] [[קזימיר מלאביץ']] כדי לתאר את עבודתו של האמן [[אלכסנדר רודצ'נקו]]. בשנת [[1921]] מופיע המונח 'קונסטרוקטיביזם' (Constructivism) ב"[[מניפסט]] הראליסטי" מאת [[נחום גאבו]]. בשנת [[1922]] שימש המונח ככותרת לספרו של [[אלכסיי גאן]] (Alexei Gan).
 
ב'הכרזת המרכז הספרותי של הקונסטטרוקטיביסטים', משנת [[1924]], הגדירו קבוצת סופרים בראשות [[איליס סלווינסקי]] ו[[קורנליי זלינסקיי]] את הנחות היסוד של הקונסטרוקטיביזם. הנחות אלו כללו את הראיה האוטופית של התעשייה כמכשיר לשינוי חברתי: {{ציטוט|תוכן="אופי הטכניקה התעשייתית של היום, המואצת, החסכונית ורבת-הקיבול - משפיע גם על אופני המושגים האידאולוגיים... ...ביטוייה של שימת-הלב המוגברת הזאת לשאלות טכניות-ארגוניות הוא הקונסטרוקטיביזם. ...נועדה לקונסטרוטיביזם משמעות חברתית-תרבותית רחבה, בשל ההכרח לעבור בזמן קצ יחסית מרחק המפריד בין הפרולטריון כמעמד מפגר בתרבותנו לבין הטכניקה הגבוהה וכל המערכת המפותחת של בנייני-על תרבותיים... עיצובה הארגוני של משימה זאת הוא הקונסטרוקטיביזם."|מקור=[[בנימין הרשב|הרשב, בנימין]], '''מאניפסטים של מודרניזם''', [[הוצאת כרמל]], ירושלים, 2001. עמ' 94.}}
 
ביצירתם של האמנים הקונסטרוקטיביסטים ניכרת השפעתם של [[תעשייה|התעשייה]] [[עיצוב|והעיצוב]], בשימוש בחומרים ובטכנולוגיות שלא היו חלק מן החומרים המקובלים באמנות עד אז (כגון קורות ולוחות [[מתכת]], [[פלסטיק]], [[זכוכית]] ועוד), וכן בשימוש בצורות אמנותיות [[גאומטריה|גאומטריות]] הלקוחות גם הן מן התעשייה. [[אסתטיקה]] תעשייתית זו, השואבת את השראתה גם מתנועות האמנות האוונגרדיות כגון [[קוביזם]] או [[פוטוריזם]], שולבה ברעיון כי על האמנות להשתתף באופן פעיל בעיצובה של החברה ברוח המהפכה הבולשיביקית.