דרומא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: לצורכי ; |
מ הגהה, עריכה, ועוד יש מה לעשות |
||
שורה 1:
{{שכתוב|עמוס חומר לא רלוונטי|נושא=יהדות}}
'''דרומא''' הוא שמו של [[חבל ארץ]] היסטורי, הכולל את [[רכס הרים|רכס ההרים]] והגבעות מדרום ל[[חברון]] מ[[המאה ה-2]] עד [[המאה ה-9]]
השם דרומא
האזור משתרע
* בצפון - הקו המחבר בין [[בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]] במערב ועד חברון במזרח.
* בדרום - [[בקעת באר שבע]].
שורה 10:
* במזרח – [[מדבר יהודה]].
==מקור השם==
ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה ב"ספר השמות" מזהה בדרום הרי חברון את האתרים המוזכרים ב[[תנ"ך]] וב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] עם היישובים בשטח בני זמנו. הוא מזכיר שבעה [[כפר]]ים יהודיים: כרמל, יוטה, ענים התחתונה, אשתמוע, רימון, תלה ועין גדי. כמו כן, הוא מזכיר באזור גם שני כפרים נוצרים: יתיר וענים העליונה.
עיון בדברי חז"ל מתקופת המשנה והתלמוד מראה שאזור זה נקרא "דרומא" או "דרומה". הכתיב היווני, אצל
בתחילת אגרת המופיעה ב[[תוספתא]] (סנהדרין ב, ו) ונשלחה על ידי [[רבן גמליאל]] והזקנים מירושלים ליהודים ברחבי הארץ והעולם נאמר: "לאחנא בני גלילה עילאה (גליל עליון) ולבני גלילה תחתא (תחתון) ולאחנא בני '''דרומא עילאה''' (עליון) ובני דרומא תחתא שלמיכון יסגא ...
במאה ה-9 הסתיים פרק מפואר בחיי היהודים באזור דרום הר חברון
==הכפרים היהודים==
[[תמונה:The old jewish village.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבט על שרידי היישוב היהודי הקדום בסוסיא - מבית הכנסת]]
להלן רשימת השמות כפי
[[כרמל (אתר מקראי)]]
# "כרמל ([[ספר שמואל ]] א', כ"ה, ב') - שם היה נבל. עד היום יש כפר נקרא בשם כרמלה, הנקרא (בכתוב) כרמל, מהמיל העשירי מחברון למזרח, שם יושב משמר צבא".▼
# "כרמל ( [[ספר יהושע]] ט"ו, נ"ה) במטה יהודה. משם היה נבל. כפר גדול מאוד (נקרא) כרמל בדרומא, אצל חברון דרומא. שם יושב משמר חיילים". ▼
# "סמוך לה נמצא כרמלה - הנקרא (בכתוב) הכרמל. כך נקרא עד היום, כפר של יהודים".▼
▲# כרמל ([[ספר שמואל ]] א', כ"ה, ב') שם היה נבל. עד היום יש כפר נקרא בשם כרמלה, הנקרא (בכתוב) כרמל, מהמיל העשירי מחברון למזרח, שם יושב משמר צבא.
▲# כרמל ( [[ספר יהושע]] ט"ו, נ"ה) במטה יהודה. משם היה נבל. כפר גדול מאוד (נקרא) כרמל בדרומא, אצל חברון דרומא. שם יושב משמר חיילים.
▲# סמוך לה נמצא כרמלה - הנקרא (בכתוב) הכרמל. כך נקרא עד היום כפר של יהודים
[[אשתמוע]] - היום הכפר הערבי [[א-סמוע]] - "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לענים בתחום אלויתרופוליס היום בית גוברין".
ענים - היום [[חורבת ענים]], ב[[יער יתיר]] - "ויש בדרומא כפר אחד גדול מאוד של יהודים נקרא עניה, ט' מילין מחברון דרומה".
[[יוטה (אתר מקראי)]]
תלה - היום ליד התנחלות [[תלם]] או ליד קיבוץ [[להב (קיבוץ)|להב]] - "כפר גדול מאוד של יהודים כט"ז מילים מבית גוברין בדרומא".
[[מעון (אתר מקראי)]] - שרידיה, הכוללים [[בית כנסת]],
[[בית הכנסת העתיק בעין גדי]]
[[רימון (אתר מקראי)]] - היום, ליד קיבוץ [[להב (קיבוץ)|להב]] - "גם אותה לכד יהושע ויך את מלכה, אשר הייתה בנחלת שמעון ויהודה. ועתה היא חרמון, כפר גדול מאוד של יהודים טז' מילין מבית גוברין לדרום בדרומא".
[[סוסיא העתיקה]]
תפוצת מקוואות הטהרה באזור היא
* בסוסיא
* בחרבת מעון
* ביטה
==תפוצת הגלוסקמאות==
תפוצה
באזור דרום הר חברון נמצאו גלוסקמאות מטיפוס מיוחד שכונו על ידי החוקרים
בתרבות ההלניסטית עוצבו מכסי הסרקופגים בצורת גג גמלוני של מקדש. ובתקופה הרומית המאוחרת הפכו האקרוטריות של גג המקדש למעין בליטות אבן גדולות בארבע פינות המכסה. הגלוסקמאות דמויות הסרקופג הנן חיקוי פשוט של המקור. את מכסי הגלוסקמאות האלו מאפיינת שדרה מרכזית דו שיפועית לאורך המכסה, ובארבע פינותיו ישנן בליטות אבן המזכירות את האקרוטריות. הגלוסקמאות- לרוב מגושמות, עשויות מאבן גיר קשה. עיבודן גס ולרוב ניכרים סימני סיתות. אין הקפדה על איכות. עיטורים וכתובות- נדירים ביותר ואם כבר מופיע עיטור זהו דגם גאומטרי פשוט בסגנון ורדה. גלוסקמאות מטיפוס זה התגלו ביישובים בעלי אוכלוסייה יהודית בתקופה הרומית המאוחרת- ביזאנטית. ואלו המקומות שבהן התגלו הגלוסקמאות:
* ביטה - מערת קבורה+ 6 גלוסקמאות שהוצאו מתוכה. עיבוד גס ללא עיטור .
| |||