סורת א-תין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SilvonenBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ms:Surah At-Tin
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''סורת א-תין''' ([[ערבית]]: <big>'''التيالتين'''</big>), או סורת התאנים, היא [[סורה]] מספר 95 ב[[הקוראן|קוראן]]. סורה קצרה זו מונה שמונה פסוקים ([[איה (פסוק)|אַיאַת]]), ולפי האמונה ה[[אסלאם|מוסלמית]] היא הורדה ל[[מוחמד]] באמצעות המלאך [[גבריאל#באסלאם|גִ'בְריל]] (<big>جبريل</big>) ב[[מכה]]. לפי ספרו של [[אבּ‏ן אלצ'ריס|אבּ‏ן אלצֻ'רַ‏יְס]], פַ‏צָ‏'אאִ'יל אלקֻראן (מ[[המאה ה-10]]), המיוחס לפרשן הקוראן [[עטאא' אלח'ראסאני|עַ‏טָ‏אא' אלחֻ'ראסאני]] (בן [[המאה ה-8]]), הורדה סורה זו אחרי [[סורת אל-ברוג']] ולפני [[סורת אל-קריש]].<ref>מובא אצל [[אורי רובין]], "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", '''הקוראן''', תרגם מערבית [[אורי רובין]], אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552. כל הציטוטים להלן הם מתרגום זה.</ref>
 
לסורה שלושה חלקים. בשלושת הפסוקים הראשונים מובאית שבועה ב"בתאנים ובזיתים, ובהר סיני, ובחבל ארץ זה הבטוח!" רובין מציין כי "בתאנים ובזיתים" עשוי לסמל צמד מקומות קדושים, כגון [[מכה]] ו[[ירושלים]], וכי חבל הארץ הבטוח הוא מכה, בה אסור לשפוך דם.<ref>רובין, '''שם''', הערות 1,2 בעמוד 526.</ref> [[מוחמד אסד]] מפרש את התאנים והזיתים כעצים המסמלים את האזורים בהם הם נפוצים: במזרח [[הים התיכון]] ובמיוחד ב[[ארץ ישראל]] וב[[סוריה]], ועל כן הכוונה היא לאזור בו פעל ה[[נביא]] ה[[יהודים|יהודי]] האחרון - [[ישו]]. בהתאמה, הר סיני מסמל את [[משה]] וחבל הארץ הבטוח, הוא מכה - את מוחמד. כך השבועה מביעה ביטחון בשלושת גילגולי הדת ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]]: ה[[יהדות]], ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]].