מיקרו-מחשב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: is:Örtölva (tölva)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מאחר ש;
שורה 13:
כל מיקרו-מחשב מכיל ארבעה מרכיבים עיקריים והם: [[מיקרו-מעבד]] הכולל גם [[יחידה אריתמטית-לוגית]] ויחידת [[נקודה צפה]] (Floating-point), [[זיכרון מחשב|זיכרונות]], יחידת [[קלט]] (Input) ויחידת [[פלט]] (Output).
 
בנוסף, מאחר והמיקרושהמיקרו-מעבד צריך לבצע חישובים רבים, לפנות לזיכרונות ולהתקני קלט/פלט (I/O), חברת [[אינטל]] פיתחה רכיבים היקפיים (פריפרייליים) חכמים שיעזרו וייקלו על עבודת המיקרופרוססור. יתר על כן, רכיבים אלו נחוצים ומייעלים את עבודת המערכת, ובלעדיהם המערכת תעבוד לאט ובצורה לא יעילה.
 
הרכיבים ההיקפיים הם מתוכנתים (באמצעות פקודות ניתן לשלוט על תצורת העבודה של הרכיב). ברוב מערכות המיקרו-מחשבים משתמשים ברכיבים הבאים: מונה מתוכנת מסוג 8254, בקר קלט/פלט מסוג 8255, בקר [[פסיקה (מחשב)|פסיקות]] מסוג 8259, בקר [[תקשורת טורית]] מסוג 8251 ובקר [[גישה ישירה לזיכרון]] (DMA - Direct Memory Access) מסוג 8237.
שורה 20:
*'''מערכות עיבוד נתונים''' – במערכות כאלה חשוב רוחב הזיכרון ומהירות החישוב. לדוגמה: ב-[[8086]] רוחב הזיכרון הוא 16 ביט, החל מה-80386 רוחב הזיכרון הוא 32 ביט, וכיום במעבדים החדשים רוחב הזיכרון שלהם הוא 64 ביט. כמו כן חשובה מהירות החישוב (תדר השעון של המעבד), אשר גדלה בכל דור של מעבדים.
 
*'''מערכות מכשור ובקרה''' – במערכות כאלה מחברים יותר התקני קלט/פלט (I/O) ופחות זיכרונות. מאחר וברובשברוב התקני ה-I/O רוחב אפיק הנתונים (Data Bus) הוא 8 ביט, לא נדרש מהמעבד רוחב זיכרון גדול, וברוב המערכות מספיק רוחב של 8 ביט. מהירות המעבד לא חשובה כל כך מאחר ורובשרוב התקני ה-I/O איטיים יחסית למהירות פעולת המעבד (למעט מערכות עם מספר רב של התקני I/O). במיקרו-קונטרולרים כדוגמת ה-[[מיקרו-בקר 8051|8051]], יש דגש על פניה להתקני I/O הכוללים: פורטים, פקודות על ביטים בודדים וכו'.
 
במקרים בודדים דרוש גם רוחב זיכרון גדול וגם מהירות גבוהה. לדוגמה: אם רוצים לדגום בתדר מקסימלי רכיב המרה A/D בעל 16 ביט. במקרים כאלה אפשר לחבר מעבדים מהירים יותר ועם רוחב Data Bus של 16 ביט (לדוגמה: 80151 או 80251).