פיזיולוגיה של מערכת הנשימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מאחר ש;
שורה 61:
== הערכת וונטילציה במאמץ ==
 
במאמץ, תפוקת ה[[לב]] היא פרופורציונית לינארית לעוצמת המאמץ. לעומת זאת, ב[[מערכת הנשימה]] אין קשר ישר בין מידה הוונטילציה לבין עוצמת המאמץ: מאחר והיאשהיא מושפעת ממספר פקטורים:
 
*ייצור של פחמן דו-חמצני (יחידות של נפח) לדקה: זהו יחס ישר לרמת הוונטילציה: הוא משקף את הרמה המטבולית ואת עומס המאמץ. ככל שהמאמץ משמעותי יותר, כך ייצור הפחמן הדו-חמצני גבוה יותר ויש לפנות אותו במידה רבה יותר- הוונטילציה מוגברת. ערך זה מושפע גם מה[[תזונה]]- למשל, כשמתבססים על סוכרים יותר מאשר חלבון, אזי נפח הפחמן הדו-חמצני בגוף יהיה גבוה יותר (היחס בין ייצור פחמן דו-חמצני לבין צריכה של חמצן עולה).
שורה 97:
== פיזיולוגיה של הפרעות שינה ==
 
הפרעות נשימה במהלך שינה הינן שכיחות יחסית באוכלוסייה, מאחר ונתיבישנתיבי האוויר הגבוהים בנויים מרקמות רכות ועשויים להתמוטט- למשל, הרווח שבין הלשון לקיר האחורי של הלוע פחות משמעותי מאשר אצל אנשים בריאים, והחסימה של דרכי אויר מתבצעת ביתר קלות. שכיחות הפרעות הנשימה (מדד AHI גדול מ- 5, ראו בהמשך) הינו 30% בגברים ו- 10% בנשים. גורמי הסיכון המרכזיים הינם השמנה, צוואר עבה, מרכיב גנטי, אנומליות מבניות, וההשלכות הינן עייפות וירידה בתפקוד הקוגניטיבי, יתר לחץ דם, פוליציטמיה, עליה בסיכון ל[[שבץ]] פי ארבע מהנורמה ועוד.
 
קיימות שתי הפרעות מרכזיות בהפרעות נשימה בשינה: