מרחב מעברי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מקורות: תקלדה
הרחבה
שורה 1:
'''מרחב פוטנציאלי''' הוא מונח מ[[תאוריית יחסי אובייקט]] ב[[פסיכולוגיה]] שנטבע על ידי ה[[פסיכואנליטיקאי]] [[דונלד ויניקוט]], והוא מתייחס לאיזור הביניים של החוויה, השוכן בין הפנטזיה והמציאות. במרחב זה מתקיימת פעולת ה[[משחק]], [[תופעות מעבר]] כגון [[אובייקט מעבר]], ה[[יצירתיות]] והחוויה התרבותית. בדומה למושגים אחרים של ויניקוט, גם מושג זה יסודו בפרדוקס.
 
ויניקוט פיתח מושג זה בתחילה, כדי לתאר את אחד משלבי הביניים בהתפתחותו התקינה של ה[[ילד]], חוויית המעבר, בו מתרחשות תופעות מעבר כגון היצמדות של הילד אל [[אובייקט מעבר]]. המרחב הפוטנציאלי מתפתח בין ה[[אם]] ל[[תינוק]]ה, אך במהלך התפתחות בריאה לומד הילד להחזיק מרחב זה בעצמו. התפתחות זו מתאפשרמתאפשרת כאשר נוצר מרחב פוטנציאלי בין התינוק לבין אובייקט (האם), בין התפישההתפיסה שהאם היא חלק ממנו, לתפיסה שהוא נפרד ממנה. המרחב הפוטנציאלי אינו מתקיים מחוץ לאדם, אך גם לא בתוכו, אלא במרחב שבניהםשביניהם. המרחב הפוטנציאלי מפריד בין האם לתינוק, אך גם מחבר בניהםביניהם.
 
בהמשך הרחיב ויניקוט את המושג לכל חוויה שהיא בתחום הביניים שבין המציאות ה[[אובייקטיביות|אובייקטיבית]] לבין המציאות ה[[סובייקטיביות|סובייקטיבית]] כפי שהיא נתפסת על ידי האדם. כך ניתן להכליל במרחב זה גם חוויות כגון פעולת ה[[משחק]], ה[[יצירתיות]] והחוויה התרבותית. במרחב זה ניתן לבטא את תחושת ה[[אומניפוטנטיות]] הסובייקטיבית של האדם, את משאלותיו ותכנוניו, תוך השהיית המציאות האובייקטיבית. למשל, ילד יכול לשחק ולהעמיד פנים שהוא מורה, תוך ידיעה שהוא אינו כזה במציאות, אך לעת עתה הוא משהה את הידיעה הזו, מתחבר לחוויה שבמרחב הפוטנציאלי, ונהנה ממנה.
 
בדומה למושגים אחרים של ויניקוט, גם מושג זה יסודו ב[[פרדוקס]]. במקרה זה, הפרדוקס הוא בהיותו של המרחב הפוטנציאלי מקום שכולל גם מרכיבים של דמיון וגם של מציאות, מבלי שהפכים אלו יפריעו זה לזה או שתתבקש בחירה ביניהם.
== מקורות ==
 
*דונלד ו' ויניקוט, [[משחק ומציאות]], עם עובד, 1995.
חוויות ופעולות רבות שמתקיימות במרחב הפוטנציאלי משמשות לעיתים קרובות מטפלים במהלך [[טיפול פסיכולוגי]], למשל שימוש ב[[משחק]] בטיפול בילדים, שימוש ב[[אמנות]] מסוגים שונים ב[[טיפול בהבעה ויצירה]], ועוד. התפיסה היא כי המרחב הפוטנציאלי מאפשר למטופל להיות במגע עם משאלות ודחפים עמוקים ו[[הדחקה|מודחקים]] בנפשו, ולבטא אותם באוטנטיות ועם פחות עכבות, במרחב שכולל מסגרת מוגנת, משרת ביטחון ויציבה, ומתוך ידיעה שלעת עתה המציאות מושהית. המטפל יכול לספק מסגרת מוגנת זו, ולעסוק בתכנים שעולים באמצעים שונים, בהתאם לשיטה הטיפולית בה מתקיים הטיפול.
*[[תומס אוגדן]], '''מצע הנפש''', הוצאת [[תולעת ספרים]], 2003.
 
== לקריאה נוספת ==
*[[דונלד ו' ויניקוט]], [['''משחק ומציאות]]''', עם עובד, 1995.
*[[תומס אוגדן]], '''מצע הנפש''', הוצאת [[תולעת ספרים]], 2003.
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99/ מרחב פוטנציאלי], בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
* עמי ברונסקי, [http://www.amibronsky.com/ArticleInner.aspx?iCatId=26&iPageId=200 כמה אמירות יסוד על התיאוריה של ויניקוט]
* חיים מויאל, [http://shaar.org.il/files/93f42b19e3aaa2a92c8a7bfa4c0b0edc.pdf פדגוגיה טיפולית: בית הספר כמרחב פוטנציאלי], באתר "שער לחסות" של [[רשות חסות הנוער]]
 
[[קטגוריה:פסיכואנליזה]]