פסיכותרפיה קצרת מועד – הבדלי גרסאות

 

פסיכותרפיה קצרת מועד פוקלית פותחה בשנות החמישים על ידי [[באלינט]] ב[[קליניקת טביסטוק]] שב[[לונדון]]. [[דייוויד מאלאן]], המפתח העיקרית של השיטה, מצא, באופן לא מפתיע, שככל שהמוטיבציה של האדם לטיפול גבוהה יותר, כן הצלחת הטיפול גבוהה יותר.

 

לשיטת טיפול זו מתאימים מטופלים בעלי מוטיבציה גבוהה לטיפול, המסוגלים לחשוב במונחים של רגש, והמגיבים היטב להצעת [[פירוש (פסיכולוגיה)|פירוש]].

 

מטופלים שהמטפל מרגיש שתידרש עבודה ממושכת כדי שירצו בשינוי, כאלה עם מערכת הגנות נוקשה, עם העברות אינטנסיביות או עם חשש מהתפתחות של תלות, אינם מתאימים לטיפול. כמותם, לא מתאימים לטיפול גם חולים שעשו ניסיונות התאבדות חמורים, חולים התלויים בסמים או באלכוהול, חולים הסובלים מתסמינים טורדניים חמורים, תסמינים פוביים, או כאלו הנוהגים בדפוסים של [[acting out]]. גם חולים הסובלים מ[[דיכאון]] מז'ורי או מ[[הפרעות מן הספקטרום הפסיכוטי]] אינם מתאימים לטיפול.

 

=== פסיכותרפיה מוגבלת זמן: שיטת מאן ===

מאן לא התייחס בכתביו לשאלה אילו מטופלים מתאימים לטיפול, אך הדגיש מאוד שיש להתמקד בקונפליקט מרכזי ובמשבר התפתחותי של אדם צעיר, הסובל מ[[תלונה סומטית|תלונות סומטיות]] רבות. באופן כללי מתאימים לטיפול בשיטת מאן אנשים בעלי [[כוחות אגו]] חזקים, המסוגלים ליצור קשר ולהתנתק, ואנשים שבעייתם המרכזית בולטת וקלה לאיתור מהיר. לא מתאימים לטיפול אנשים הסובלים מדיכאון מז'ורי, ממצבים פסיכוטיים חריפים, או חולים נואשים הזקוקים ל[[יחסי אובייקט]] אך אינם מסוגלים לסבול אותם, כמו חולים הסובלים מ[[הפרעת אישיות גבולית]].

 

 

המטפל בשיטת טיפול זו הוא פעיל, תומך, מעודד, מחנך את המטופל הן באמצעות אינפורמציה ישירה, הן באמצעות חינוך מחדש והן באמצעות שימוש במניפולציות. הקונפליקטים שעומדים במוקד הטיפול הם בעיקר קונפליקטים של תלות מול עצמאות ושל הערכה עצמית תואמת מול לא תואמת.