יוליוס סוורוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי;
שורה 4:
סוורוס נולד וגדל במושבה הרומאית [[אייקואום]] (Aequum) שב[[דלמטיה]] (היום ב[[קרואטיה]]), סביר להניח שהוא צאצא למשפחה שהפכה לאזרחי רומא בעת שלטונם של הקיסרים מן [[השושלת היוליו-קלאודית]].יוליוס סוורוס היה פראיטור בשנת 117, מפקד הלגיון ה[[ארבע-עשרה גמינה]] בשנים 118-119, והמושל של הפרובינקיה דאקיה העליונה בשנים 120-126. בשנת 127 היה קונסול ובשנים 128-131 היה ניצב בפרוביניקה מואסיה התחתונה. לאחר מכן מונה לנציב בריטניה בשנת 131, ובפיקודו היו שלושה לגיונות, ולפחות 35 יחידות עזר‏‏<ref>‏לקריירה של יוליוס סוורוס: A. R. Birley, '''The Fasti of Roman Britain''' (1981) pp. 106-109 ; וגם: E. Dabrowa, '''The Governors of Roman Syria from Augustus to Septimius Severus''', pp 94-96. ;‏</ref> בשנת 133/4 הוא הועבר על ידי הקיסר [[אדריאנוס]] יהודה, ומונה למושל ומפקד [[הצבא הרומי|הצבא הרומאי]] ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] בעקבות התבוסות הראשוניות שהכוחות הרומאים ספגו מידיו של [[בר כוכבא]]. בבואו לדכא את ה[[מרד בר כוכבא|מרד]] העדיף סוורוס להימנע מעימותים ישירים עם הלוחמים היהודים ותחת זאת ניהל מלחמת התשה נגד המורדים תוך שהוא מכניע אותם אחד אחד. [[דיו קסיוס]] מתאר אותו כמעולה במצביאיו של אדריאנוס.‏‏<ref>‏"אז שלח אליהם אדריאנוס את המעולים שבמצביאיו – ובראשם יוליוס סוורוס שנשלח מבריטניה, שם שימש כמושל – נגד היהודים" (קסיוס דיו, תולדות הרומאים, ספר סט 13)‏</ref>
 
את העברתו של יוליוס סוורוס לפרובינקיה יודיאה מפרש וורנר אק כעדות לשעת חירום ומשבר, שנגרם עקב התבוסות הקשות שנחל הצבא הרומי מידי המורדים ביהודה. הכישלונות הצבאיים אילצו את אדריאנוס להביא את מפקד הפרובינקיה החשובה ביותר באימפריה הרומאית, שברשותו כמות צבא אדירה (רק ניצב סוריה היה שני לו). על מצב החירום ניתן ללמוד מהמינוי החריג של מחליפו של סוורוס בבריטניה. המחליף פובליוס מומיוס סיסינה, היה חסר כל ניסיון צבאי ומונה באופן חריג לקונסול בכדיכדי שיוכל לפקד על פרובינקית בריטניה, בלי שפיקד קודם לכן בתפקיד של ניצב בפרוביניקה אחרת. אדריאנוס חרג מהנהלים הרגלים של מינוי נציבים בפרובינקיות, בעיקר בבריטניה. נציבה של בריטניה היה חייב להיות בעל ניסיון צבאי גדול. העברה של יוליוס סוורוס מתפקידו בבריטניה לתפקיד של נציב יודיאה היה יכול להתפרש כענישה והורדה בדרגה אולם לדעתו של אק יש לפרש את המעבר על פי הרקע של מרד בר כוכבא.‏‏<ref>‏W. Eck,'The Bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View', '''JRS''' 89 (1999), pp. 79-80.‏</ref> לאחר המרד לא מונה סוורוס לניצב פרובינקית סוריה, אלא כנראה שימש כניצב סוריה פלסטינה אחרי המרד.‏‏<ref>‏W. Eck, 'Hadrian, the Bar Kokhba Revolt, and the Epigraphic Transmission', in '''Bar Kokhba reconsidered''', Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003, pp. 169.‏</ref>
 
לאחר הניצחון הרומאי על המורדים היהודים קיבל סוורוס את [[אות הטריומף]]. בנוסף ליוליוס סוורוס, גם נציב סוריה, [[גאיוס פובליקיוס מארקלוס]], שבא ליהודה לדכא את המרד, ו[[הטריוס נאפוס]], מושל ערביה. שלושתם קיבלו את אות הטריומף על חלקם בדיכוי מרד בר כוכבא, אירוע חסר תקדים בכל התקופת האימפריה הרומאית.‏‏<ref>‏W. Eck, 'Kaiserliche Imperatorenakklamation und ornamenta triumphalia', ZPE 124 (1999) 223–227.‏</ref>