יוליוס סוורוס – הבדלי גרסאות

סוורוס נולד וגדל במושבה הרומאית [[אייקואום]] (Aequum) שב[[דלמטיה]] (היום ב[[קרואטיה]]), סביר להניח שהוא צאצא למשפחה שהפכה לאזרחי רומא בעת שלטונם של הקיסרים מן [[השושלת היוליו-קלאודית]].יוליוס סוורוס היה פראיטור בשנת 117, מפקד הלגיון ה[[ארבע-עשרה גמינה]] בשנים 118-119, והמושל של הפרובינקיה דאקיה העליונה בשנים 120-126. בשנת 127 היה קונסול ובשנים 128-131 היה ניצב בפרוביניקה מואסיה התחתונה. לאחר מכן מונה לנציב בריטניה בשנת 131, ובפיקודו היו שלושה לגיונות, ולפחות 35 יחידות עזר‏‏<ref>‏לקריירה של יוליוס סוורוס: A. R. Birley, '''The Fasti of Roman Britain''' (1981) pp. 106-109 ; וגם: E. Dabrowa, '''The Governors of Roman Syria from Augustus to Septimius Severus''', pp 94-96. ;‏</ref> בשנת 133/4 הוא הועבר על ידי הקיסר [[אדריאנוס]] יהודה, ומונה למושל ומפקד [[הצבא הרומי|הצבא הרומאי]] ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] בעקבות התבוסות הראשוניות שהכוחות הרומאים ספגו מידיו של [[בר כוכבא]]. בבואו לדכא את ה[[מרד בר כוכבא|מרד]] העדיף סוורוס להימנע מעימותים ישירים עם הלוחמים היהודים ותחת זאת ניהל מלחמת התשה נגד המורדים תוך שהוא מכניע אותם אחד אחד. [[דיו קסיוס]] מתאר אותו כמעולה במצביאיו של אדריאנוס.‏‏<ref>‏"אז שלח אליהם אדריאנוס את המעולים שבמצביאיו – ובראשם יוליוס סוורוס שנשלח מבריטניה, שם שימש כמושל – נגד היהודים" (קסיוס דיו, תולדות הרומאים, ספר סט 13)‏</ref>

 

 

לאחר הניצחון הרומאי על המורדים היהודים קיבל סוורוס את [[אות הטריומף]]. בנוסף ליוליוס סוורוס, גם נציב סוריה, [[גאיוס פובליקיוס מארקלוס]], שבא ליהודה לדכא את המרד, ו[[הטריוס נאפוס]], מושל ערביה. שלושתם קיבלו את אות הטריומף על חלקם בדיכוי מרד בר כוכבא, אירוע חסר תקדים בכל התקופת האימפריה הרומאית.‏‏<ref>‏W. Eck, 'Kaiserliche Imperatorenakklamation und ornamenta triumphalia', ZPE 124 (1999) 223–227.‏</ref>