קשת איים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 7:
בקרום האוקייני מתרחשת [[התפשטות קרקעית הים]] באמצעות מרכזי התפשטות: [[רכס מרכז אוקייני|רכסים מרכז אוקייניים]] שבמרכזם מצוי [[בקע אוקייני|בקע]] ממנו עולה [[מאגמה]] ויוצרת קרום אוקייני חדש. המאגמה עולה מ[[מעטפת כדור הארץ|המעטפת]] התחתונה באמצעות [[זרמי הערבול]], עוברת דרך אזורי חולשה בקרום ופורצת אל פני השטח. שם היא מתקררת והופכת ל[[סלע|סלעי]] [[בזלת]], היוצרים קרקעית ים חדשה ודוחקים את הקרקעית הישנה. אזור כזה, שבו יש התרחקות בין שני [[לוחות טקטוניים]], נקרא [[אזור פתיחה]].
 
[[שטח פנים|שטח הפנים]] של [[כדור הארץ]] נותר קבוע, ולכן כאשר נוצר קרום חדש במקום אחד, שטח קרום זהה צריך להיות מופחת. דבר זה מתרחש ב[[אזור הפחתה]]: מקום בו לוח אחד חודר אל מתחת ללוח אחר. במפגש בין שני לוחות אוקייניים, לוח הקרום הוותיק ("הלוח המופחת") – שהוא קר וצפוף יותר – חודר אל מתחת לקרום החדש ("הלוח הרוכב"). באזור ההפחתה בין שני הלוחות נוצר [[שקע אוקייני|שקע]] צר ועמוק, הנוצר עקב משיכת הקרום הרוכב על-ידי הקרום הנוחת באמצעות חיכוך. מישור חיכוך זה נקרא [[אזור בניוף]], והוא [[מוקד רעידת אדמה|מוקדן]] של [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] רבות באזור ההפחתה. כתוצאה מן החיכוך מתעקל קצה הלוח הרוכב ובולט כ[[רכס הרים]].
 
מתחת ללוח הרוכב גובר הלחץ ועולה הטמפרטורה, ומתרחשת [[התכה]] חלקית – ארגון מחדש של ה[[מינרל]]ים בסלעי הלוח המופחת. [[התמרה|מתמירה]] זו משנה את ה[[בזלת]] והופכת אותה ל[[אקלוגיט]] – סלע [[פלסי]] [[סלע מותמר|מותמר]] וגס [[גביש]]. הלוח המופחת מכיל [[סלע משקע|סלעי משקע]] [[סביבת היווצרות#סביבה ימית|ימיים]] שהורבדו מעל ה[[סלע יסוד|סלעים הגעשיים]] הבונים אותו. במהלך הפיכת הבזלת לאקלוגיט מאבד הלוח המופחת [[מים]] וחומרים נדיפים אחרים, הגורמים לירידת טמפרטורת ההתכה. תנאים אלה יוצרים [[מאגמה]] [[אנדזיט|אנדזיטית]] עד [[בזלת|בזלתית]] ש[[צפיפות|צפיפותה]] נמוכה. צפיפות נמוכה זו – ביחס לצפיפות גבוהה של סלעי ה[[ליתוספירה]] של הלוח הרוכב – מאפשרת למאגמה לעלות ולחדור לתוכם. משם היא [[התפרצות געשית|מתפרצת]] אל פני השטח תוך שהיא יוצרת [[הר געש|הרי געש]] [[הר געש# הרי געש תת-ימיים|תת-ימיים]], הגדלים, מתרוממים מעל [[פני הים]] ויוצרים קשת של איים געשיים. צורת הקשת נובעת מ[[גאומטריה]] של לוח מעוגל המתקמט בהיכנסו מתחת למשטח מעוגל.
 
[[קובץ:Sea of Okhotsk map.png|שמאל|ממוזער|200px|[[ים אוחוטסק]], [[ים שולי]] של [[האוקיינוס השקט]], מעבר לקשת האיים [[האיים הקוריליים|הקוריליים]]]]
המקום בו מתרחש איבוד המים והחומרים הנדיפים הוא הסיבה להיווצרות קשת איים במרחק מסויים מן השקע. ההתכה החלקית מתרחשת בעומק של כ-100 ק"מ מתחת לקשת האיים. [[זווית]] החדירה של הקרום הנוחת תשפיע על הגעתו לנקודת ההתכה, וכתוצאה מכך על מיקומה של קשת האיים:<ref>שלמה שובאל, '''צפונות כדור הארץ''', [[האוניברסיטה הפתוחה]]</ref>
*זווית נחיתה תלולה – יוצרת קשת איים הקרובה לשקע
*זווית נחיתה מתונה – יוצרת קשת איים הרחוקה מהשקע
*זווית נחיתה מתונה מאוד – לא יוצרת קשת איים מאחר והקרום המופחת אינו חודר לעומק מספיק
 
==האוקיינוס בשולי קשת האיים==
קשת האיים יוצרתעשויה ליצור [[ים שולי]] – חלק האוקיינוס הקרוב ליבשה. בים השולי זורמים זרמי אוקיינוס הנגרמים על ידי רוחות אוקייניות. ים עשוי להחשב כים שולי של יותר מאוקיינוס אחד, ועשויים להיות לו ימים שוליים משל עצמו.
 
אזור ההפחתה גורע מן הקרום האוקייני ויוצר [[אוקיינוס שיורי]] – [[אגן אוקייני]] בתהליך [[טקטוניקת הלוחות#סגירת אוקיינוס - אוקיינוס|סגירה]],<ref>[ http://csmres.jmu.edu/geollab/Fichter/Wilson/wilsonsimp.html פתיחת וסגירת אוקיינוס, עפ"י מחזור וילסון]</ref> המסתיים בהתקרבות [[יבשת|יבשות]] וב[[אורוגנזה]] דוגמת התנגשות [[הלוח האירו-אסיאתי]] ו[[הלוח ההודי]] שיצרה את הרי ה[[הימלאיה]].
 
==דוגמאות==