ערבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nevuer (שיחה | תרומות)
←‏הערבית כשפה שמית: שפות לא "קמות", וההקשר התרבותי לא רלבנטי לקווי הדמיון הלשוניים
שורה 55:
[[ערבית קלאסית|הערבית הקלאסית]] (שנהוגה היום בעיקר ב[[כתב]]) שימרה 28 מתוך 29 העיצורים בשפה ה[[פרוטו שמית]]. אופן ההגייה של חלק מהעיצורים השתנה במשך הזמן, אבל ההבחנה בין העיצורים נשמרה, למעט ההבחנה בין שׁ לבין ס (העיצור הערבי ش הוא גלגול של העיצור המיוצג בעברית ב-שׂ שמאלית). בערבית אפשר למצוא הבחנות פונטיות שכבר נעלמו ב[[עברית]], (גם ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]]) או בשפות שמיות אחרות. לדוגמה: שמה של העיר [[עזה]] מבוטא "ע'זה" (העיצור ע' נשמע דומה להגיית רי"ש ב[[עברית ישראלית]]). בעברית העיצור הזה התלכד עם העיצור ע כבר בתקופות קדומות.
 
{| border=2 cellspacing=0 cellpadding=2 style="text-align:right"
|-
שורה 280 ⟵ 281:
 
הסימון הגראפי בטבלה מתייחס לכל אות כאות סופית שאינה מחוברת.
 
בכתב יד קיימות צורות כתיב שונות מעט, בייחוד לאותיות האמצעיות ה"א, ש"ין, ס"ין, חא ו-ג'ים. בשני צורות הכתב קיימים גם ניואנסים שנוצרים מחיבורים בין אותיות מסוימות, בייחוד האות למ"ד עם ג'ים, חא, אל"ף, או האות נ"ון עם י"א או ת"א, כאף עם אל"ף או למ"ד וכן הלאה. קיימים גם הבדלי כתב בין קאף ופא, או בין תא, נון ויא, שבעזרתם היו מבדילים בין האותיות לפני שהוסף הניקוד הדיאקריטי. ניקוד זה מיוצג אף הוא בצורה שונה בכתב יד: שני נקודות (כמו בקאף) מיוצגות על ידי קו, ואילו שלוש נקודות (ת'א, ש"ין) על ידי "חוד".
 
לצורך כתיבת עיצורים שאינם קיימים בערבית בעת כתיבת שמות לועזיים, משתמשים דוברי הערבית באותיות ערביות קרובות או באותיות שאולות מן ה[[פרסית]]. כך למשל, העיצורים בי"ת רפה, פ"א דגושה וגימ"ל, שאינם קיימים בשפה הערבית, ייכתבו כ-ﻑ, ﺏ ו-ﻍ (בהתאמה) או כ-ڤ, پ ו-چ (בהתאמה)