ונדה לנדובסקה – הבדלי גרסאות

ונדה לנדובסקה נולדה ב[[ורשה|וורשה]], לאב [[עורך דין]] ולאם [[בלשנות|בלשנית]], שתרגמה את [[מארק טוויין]] ל[[פולנית]]. היא החלה לנגן [[פסנתר]] בגיל ארבע ולמדה ב[[קונסרבטוריון]] של ורשה אצל קלצ'ינסקי ומיכלובסקי. היא למדה גם קומפוזיציה אצל היינריך אורבן ב[[ברלין]]. אחרי נישואיה לחוקר הפולקלור הפולני הנרי לב בשנת [[1900]] ב[[פריז]], לימדה פסנתר בסקולה קאנטורום שם (1900 - 1912). מורה הראשון עודד אותה לנגן את המוזיקה שאהבה וללכת בדרכה, אך מוריה הבאים עשו כמיטב יכולתם להטותה בכיוונים שלא נראו לה ושנות ההוראה הכפויה הביאו אותה להחלטה להתמסר למוזיקה שאהבה, בעיקר מ[[תקופת הבארוק]], ולוותר על הפסנתר למען הצ'מבלו. החלטתה זו הקימה עליה מתנגדים, שראו בצ'מבלו כלי נשכח שאבד עליו הכלח בשנים ההן, אך גם תומכים, ביניהם [[גבריאל פורה]] ו[[מנואל דה פאיה]].

בהמשךונדה לנדובסקה לימדה צ'מבלו בבית הספר הגבוה ל[[מוזיקה]] בברלין (1912 - 1919). התעניינותה העמוקה ב[[מוזיקולוגיה]], ובעיקר ביצירותיהם של [[יוהן סבסטיאן באך|באך]], [[פרנסואה קופרן|קופרן]] ו[[ז'אן פיליפ ראמו|ראמו]], סיירההובילה אותה לסייר ב[[מוזיאון|מוזיאונים]] של [[אירופה]] בחיפוש אחר כלי מקלדת מקוריים; היא רכשה כלים עתיקים והזמינה כלים חדשים, שיוצרו לבקשתה אצל פלייל ושות'. היו אלה צ'מבלי גדולים, בעלי מבנה כבד, שהסתמך במידה רבה על מבנה הפסנתר. כלים אלה יצאו במידה רבה מן האופנה בארבעת העשורים האחרונים והזיקו לא מעט להערכה המודרנית של הקלטות לנדובסקה.