ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החזרת תבנית שהורדה ללא נימוקים עינייניים
שורה 74:
הפעם נקט בנדיקטוס השישה עשר באופן מפורש בפועל "הושמדו", הוא התייחס לאכזריותו של ה[[גרמניה הנאצית|משטר הגרמני-הנאצי]] ונגע בנקודות הרגישות של זכר השואה ואיסור הכחשתה.
 
האפיפיור המשיך והתייחס ליחסי ישראל והפלסטינים. הוא הביע את צערו על שפיכות הדמים המתמשכת ואת תקוותו לשלום, ועמד באופן ייחודי על מראה [[גדר ההפרדה]] אשר הסב לו לדבריו צער עמוק. גם כאן היו דבריו ישירים ובלתי מסוייגים, והם נשאוונשאו מסרים ברורים:
{{ציטוט|תוכן=מי יתן וזכותה של מדינת ישראל לקיום, ולשלום וביטחון בגבולות בינלאומים מוסכמים, תוכר על ידי העולם כולו. מי יתן וגם זכותו של העם הפלסטיני למולדת ריבונית ועצמאית, לחיי כבוד ולחופש התנועה, תוכר במידה שווה. יהא פתרון שתי המדינות למציאות; אל-נא ישאר בגדר חלום."}}
האפיפיור סיים את נאומו במילה "שלום".