הבדלים בין גרסאות בדף "עשה לך רב"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
'''עשה לך רב''' היא עצה המופיעה (פעמיים) ב[[מסכת אבות]], ומבטאת רעיון מקובל ב[[יהדות]].
 
==מקורות ופירושים==
במסכת אבות פרק א' משנה ו' נאמר: {{ציטוטון|יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות}}.|מסכת רבי [[עובדיה מברטנורא]]אבות, כתבפרק בפירושוא' למשנה:משנה "ו'}}...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר".
 
ה[[מנחםרמב"ם]] המאיריכתב ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|המאיריפירושו למשנה]] הוסיף, שמטרת העצהשהסיבה היא שהאדם"שהלימוד ילמדמעצמו מאדםטוב אחרהוא, כדיאבל לקבללימודו רעיונותמזולתו שוניםיתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אף אם היה (האדם שנקבע להיות רב) כמוהו בחכמה, וגםאו עללמטה מנתממנו". לקבל[[מנחם ביקורתהמאירי|המאירי]] חיצוניתמפרש עלבאותו מעשיוהסגנון: "דאפילואפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".
ב[[אבות דרבי נתן]] מפורט הטעם לכך:
 
רובד נוסף מביא רבי [[עובדיה מברטנורא]], שכותב בפירושו למשנה:" {{ציטוטון|...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר}}. ב[[אבות דרבי נתן]] מובא הסבר זה ביתר פירוט: {{ציטוטון|עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה. היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה'"}}.
 
ה[[רמב"ם]] כתב בפירושו, שהסיבה היא "שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אף אם היה (האדם שנקבע להיות רב) כמוהו בחכמה, או למטה ממנו".
 
[[מנחם המאירי|המאירי]] הוסיף, שמטרת העצה היא שהאדם ילמד מאדם אחר, כדי לקבל רעיונות שונים, וגם על מנת לקבל ביקורת חיצונית על מעשיו: "דאפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".
 
הפעם השנייה שבה מובאת עצה זו במסכת אבות מופיעה בהמשך הפרק, במשנה טז: