עשייה לשמה הוא מונח בהלכה שמשמעותו קיום מצווה בכוונה מיוחדת לשם קיומה. אמנם נאמר: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצווה אפילו שלא לִשְמן, שמתוך שלא לשמן בא לשמן"[1], ומכאן שלא חייבים לעשות מצווה לשמה;
אבל ישנן 5 מצוות שחייבים לקיימן מלכתחילה לשמן, שאם לא -- לא יצא בהן ידי חובתו או שנפסלו:
הערות שוליים