תל קסילה – הבדלי גרסאות

התל התגלה באקראי כאשר ב[[שנות ה-40]] נמצאו על פני הקרקע במקום שני [[אוסטרקון|אוסטרקונים]] כתובים [[עברית]] מ[[תקופת הביתבית הראשון]]. שני האוסטרקונים היו תעודות משלוח, האחת מאזכרת משקל שלושים שקל זהב [[אופיר]] הנשלח ל[[בית חורון]] ועל השני אלף ומאה יחידות של [[שמן]] הנשלחות למלך. הכתובת השנייה הייתה חתומה, אך כל שהשתמר משם השולח הן האותיות "חיהו"<ref>‏בנימין מייזלר, [http://www.localarchives.org/DLIR/showcontent.aspx?id=2754 "החפירות בתל קסילה"], '''ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה''' ט"ו, [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], ירושלים, תש"י סריקה במאגר [http://www.localarchives.org/DLIR DLIR]</ref>. באוקטובר [[1948]] החל החוקר [[בנימין מזר|בנימין מייזלר]] מ[[האוניברסיטה העברית]] לחקור את התל‏‏. הוא עמד בראשה של משלחת מטעם [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] ו[[מוזיאון תל אביב]], וזו הייתה החפירה הארכאולוגית הראשונה שבוצעה במדינת [[ישראל]] לאחר קבלת עצמאותה. החפירות נמשכו בשנים [[1950]], [[1951]] וב-[[1959]]. חפירות נוספות התקיימו בין השנים [[1971]]-[[1974]] ובין [[1982]] ועד ראשית [[שנות ה-90]], בראשותו של [[עמיחי מזר]] ובאלה נחשף אזור המקדשים ביישוב הפלישתי הקדום.