הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת אוכל נפש"

נוספו 304 בתים ,  לפני 11 שנים
תיקנתי - קצת - הערך לא מדוייק כלל
(תיקון קישור)
(תיקנתי - קצת - הערך לא מדוייק כלל)
'''אוכל נפש''' בהלכה, הוא הגדרה הלכתית המשמשת בשני עניינים :
'''אוכל נפש''' הוא כינוי למלאכות הנעשות לצורך הכנת [[מאכל]]ים ל[[ארוחה|סעודות]] ה[[חגי ישראל ומועדיו|חג]], אשר מותר לעשותן ב[[יום טוב]].
1. אוכל נפש שמלאכתו מותרת ב[[יום טוב]].
2. כלי מלאכת אוכל נפש אסורים בלקיחה עבור משכון.
 
==ביום טוב==
ב[[שבת]] אסורה מלאכה כלל ועיקר, ואילו ביום טוב מותר [[בישול|לבשל]] לאכילת היום. כך הותרו [[שחיטה]], [[ל"ט אבות מלאכה#לישה|לישה]], [[אפייה]] וכיוצא באלה.
 
ה[[חכמים]] אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה ב[[ערב (יום)|ערב]] יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון [[ל"ט אבות מלאכה#טחינה|טחינה]] וניפוי ה[[קמח]] וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג.
כמו כן, נאסרה בו קדיחת [[אש]] חדשה בכל דרך שהיא משפשוף [[צור (סלע)|אבנים]] ועד הדלקה על-ידי [[גפרור]] או [[מצית]].
 
==במשכון==
איסור משכון כלי אוכל נפש הוא משום משום "כי נפש הוא חבל" ([[דברים]], כ"ד ו'). מדובר בכלים המשמשים למאכל ממש כמו ריחיים של תבואה וסכין שחיטה.
 
==קישורים חיצוניים==