כלכלה מתוכננת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יתרונות, חסרונות |
מ בוט: מתקן תחביר ויקי |
||
שורה 16:
===אימוץ תכנון מקיף===
לכאורה יש ביכולתו של התכנון הכלכלי להוביל להכברת רווחיה של כלל האוכלוסייה. לעומתו, התהליך ה[[אבולוצייה|אבולוציוני]] המאפיין את כלכלת השוק, נוטה מטבעו להוביל למרוב רווחים מקומי. למשל, תכנון [[עיר|עירוני]] נכון יניב מערכת [[תעבורה]] יעילה בעוד עיר המתפתחת באופן "טבעי" עשויה לסבול מעומסי [[תנועה]]. לפי ביוקרת אחת למשל זה, גם העיר המתוכננת תסבול מאותם קשיי תנועה כל עוד הגידול באוכלוסייתה אינו מפוקח ומתוכנן בקפידה גם הוא.
===השגת יעדים קולקטיביים באמצעות הקרבה אישית===
שורה 27:
קושי זה הועלה לראשונה על יד הכלכלן [[לודוויג פון מיזס]], שכינה אותו "[[מחלוקת החישוב הכלכלי]]". נטען כי אין ביכולתה של קבוצת מתכננים כלשהי לזהות ולחזות בדיוק סביר את העדפותיהם של צרכנים, מחסורים בייצור ועודפים ממנו. אכן, כך היה בתקופות מסוימות בדברי ימיה של ברית המועצות - המחסור היה לתופעה שכיחה כל כך עד כי לעתים נאלצו רבים להמתין שעות, בתורים ארוכים, לשם קניית מוצרים בסיסיים כמו [[לחם]] ו[[נעליים]]. בין השאר, נבעו מחסורים אלה מכך שבתקופה אחת קבעו המתכננים כי ייצור [[טרקטור|טרקטורים]] חשוב יותר מייצור נעליים; באחרת מכך שסופק מעט מדי [[עור]] ל[[מפעל|מפעלי]] הנעליים; ולעתים המחסור נבע מכך שלא ניתן למפעלים אלה די [[תמריץ]] לייצור מספר הזוגות הנדרש ובאיכות הנדרשת.
כאמור, קיימת גם בעיית עודפים, שמעידה על בזבוז כוח עבודה וחומרי גלם, שניתן היה להקצותם לצרכים בוערים יותר של החברה. מבקרי התכנון הכלכלי טוענים שכלכלת שוק מונעת את קיומם של עודפים בטווח הארוך, משום שמנגנון [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]] מביא לירידת מחיריה של [[סחורה]] נתונה, כאשר כמות תוצרתה עוברת את הדרישה לה. כך משתחררים משאבים לסיפוק מחסורים מיידים בסחורות אחרות, שמחירן החל לעלות עת שהביקוש להן גדל מכמות תוצרתן בשוק. כיוון שבכלכלה מתוכננת ההיצע והביקוש אינם משפיעים על המחירים, טוענים המבקרים כי אין בה כל מנגנון המאפשר לקבוע אילו סחורות מיוצרות יתר על המידה ואילו סחורות אינן מיוצרות במידה מספקת. לדידם, כלכלת שוק, שבה כל יצרן פועל לשם רווחיו, היא הדרך הטובה ביותר להשגת יעילות.
===היעדר תמריץ לחדשנות===
| |||