מתח מנוחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שמירת מתח מנוחה: בעיית כיווניות, מקווה שנפתרה |
|||
שורה 51:
בקרום התא נמצאות תעלות יונים דרכם "דולפים" בחזרה פנימה יוני נתרן ובחזרה החוצה יוני אשלגן. חדירות הקרום לאשלגן גדולה בערך פי 100 מאשר חדירותו לנתרן, ולכן מתח המנוחה המחושב בעזרת משוואת גולדמן קרוב הרבה יותר לפוטנציאל נרנסט של אשלגן (94- מיליוולט כאשר ריכוז האשלגן בתא גדול פי 35) מאשר לפוטנציאל נרנסט של נתרן (61+ מיליוולט).
שיעור היונים שעוברים בפועל דרך קרום התא כדי שיווצר מתח הוא מזערי. ליצירת מתח של 90- מיליוולט רק 1{{כ|ימינה=כן}}/5,000,000 עד 1/100,000,000 מהיונים החיוביים בתא צריכים לצאת ממנו. שיעור זה ושיעור דומה לו של יונים חיוביים הנכנסים ומשנים את מתח קרום התא עד 35+ מיליוולט יכול לעבור תוך פרק זמן קצר מאד, המתח על הקרום יכול להשתנות תוך 1/10,000 שניה.
מעבר יונים חיוביים אל מחוץ לתא גורם להצמדותם לדופן החיצונית של קרום התא ולהצמדות יונים שליליים לדופן הפנימית של קרום התא. יתר היונים בתוך ומחוץ לתא ממשיכים לשמור על סביבה ניטרלית מבחינה חשמלית, על כמות זהה של של יונים חיוביים ויונים שליליים. קרום התא עצמו פועל כ[[קבל]] שהודות לעובי הקרום יכול הקיבול שלו להגיע למיקרו-[[פאראד]] לסנטימטר מרובע.
| |||