טבח טביליסי (1956) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 10:
בהתקרב יום השנה השלישי למותו של סטלין, התקימה הפגנה ספונטנית ליד אנדרטת ענק של סטלין ליד [[סכר]] [[נהר הקורה]]. רבים ממשתתפי ההפגנה היו [[שיכור]]ים ונשמעו בה נאצות כלפי "אויבי סטלין". למחרת אורגנו על ידי צעירים מקומיים, שלא באישור השלטונות, מספר תהלוכות סטודנטים קטנות לכיוון האנדרטה של סטלין בטביליסי. ההפגנות דמו להפגנות הרשמיות שהתקיימו מעת לעת על ידי השלטון והשלטונות לא ניסו למנוע את קיומם. בלטו בהשתתפות בהפגנות צעירים שסיימו את לימודיהם ונשלחו לעבוד במחוזות מרוחקים של [[גאורגיה]] אך נמנעו מלעשות זאת ונשארו מובטלים בטסביליסי <ref>‏[http://books.google.com/books?id=s1kQQgCMHPIC Vladimir A. Kozlov, Elaine McClarnand MacKinnon, '''Mass uprisings in the USSR''', M.E. Sharpe, 2002], pages 113-114‏</ref>.
 
ההפגנות ב[[עיר בירה|בירה]] טביליסי עוררו הפגנות דומות ברחבי הרפובליקה. המצב יצא מכלל שליטה ב-[[5 במרץ]] 1956, כאשר לאלפי המפגינים חברה קקופוניה של סירנות של כלי רכב, ששרו את הסיסמה "יחי סטלין הגדול, תחי המפלגה של [[לנין]] וסטלין, [[תחי]] [[גאורגיה הסובייטית]]", ליד בניין הממשלה ב[[שדרות רוסתוולי]] שבטביליסי. ב-[[8 במרץ]] הפכה המחאה כביכול לאנטי-סובייטית. הקבוצות הקיצוניות ביותר היו סטודנטים שתבעו ללהשיבלהשיב לגאורגיה את עצמאותה. בסופו של דבר איפשרו הפקידים לערוך את חגיגות יום השנה השלישי, וב-[[9 במרץ]] נע המון סטודנטים דרך הרחובות לעבר האנדרטה. [[ואסיל מז'וואנידזה]], המזכיר הראשון של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] ב[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה|גאורגיה]] והמנהיג ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] המקומי, נבהל ואיבד שליטה והעביר את האחריות לצבא. לפתע החלו יריות ממספר בניינים, וחיילי הצבא והטנקים החלו רודפים אחרי הסטודנטים הנמלטים. מספרם המדויק של הקורבנות אינו ידוע: לפחות 80 (ואולי אף מעל ל-150) צעירים נהרגו, מאות נפצעו ונאסרו.
 
במשך עשור שנים אזכור הטרגדיה של ה-[[9 במרץ]] היה [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]], אולם הלקח נלמד. במשך 20 השנים הבאות לא נרשם שום עימות, עד שדור חדש של גאורגים צעירים הופיעו בזירה.