איתי בחור – הבדלי גרסאות

* '''מאקס''', 1996, מבוסס על סיפור אמתי. '''מאקס''' כתוב כ[[אוטוביוגרפיה]] נפשית של אדם ערב התאבדותו. הספר נכתב בעקבות שיחות עמוקות עם חבר קרוב שהתאבד, והוא הראשון שמבטא את ההעדפה הספרותית של בחור, שהתעצבה לימים לעמדה ספרותית מגובשת - '''ספרות חומרי מציאות'''.

* '''אפס אחוז''', 1998, חושף הלכי נפש שהתעוררו אחרי [[תאונת אימונים]] שעבר בעת שירותו הצבאי. תאונה שבה כמעט ואיבד את ידו הימנית, והביאה לאשפוזו למשך חודשים רבים. בספר זה אימץ כלים מתחומים שאינם נחשבים ספרותיים מבחינה מסורתית – [[עיתונות]], [[מונטאז' קולנועי]] ו[[יומנים אישיים]] – על מנת לעורר תחושה של חוויה מהחיים.

* '''פעמון סדוק''', 2005, יצא לאור לאחר 15 שנות חקירה וכתיבה. הספר מספר את סיפורם האנושי של בני [[העלייה הראשונה]] ובמרכזו סיפורם של מייסדי המושבה [[זכרון יעקב]].