דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: lb:Hertzsprung-Russell-Diagramm |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
כדי לדעת מהי הארת הכוכב, נכפיל את שטף הקרינה בפני השטח שלו: <math>\ L={4\pi}R^2\sigma\ {T^4}</math>.
כך ניתן לקבוע יחס של הארה מול טמפרטורה, המתאים לדיאגרמה, וכיוון שגם הרדיוס כלול במשוואה, ניתן לחשב את רדיוס הכוכב. ההארה, <math>\ L</math>, נגזרת מטמפרטורת השטח, <math>\ T</math>, וזו קובעת את
כיוון שאלמנטים רבים בחיי הכוכב (בהירות, רדיוס, טמפרטורה ועוד) נגזרים מהערכים התרמודינמיים בהם מצויה מסת הכוכב, ניתן לומר שהארת הכוכב פרופורציונלית גם למסתו: <math>\ L\approx M^{7/2}</math>.
שורה 26:
[[תמונה:HRDiagram-he-.gif|ממוסגר|מרכז|דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, מתורגמת מ-[http://www.atlasoftheuniverse.com/hr.html Powell]. הנקודות מציינות 23,000 כוכבים מקטלוגים של כוכבים סמוכים.]]
בדיאגרמה אפשר לראות שהרוב הגדול של כוכבי השמיים ממוקמים ברצועה היורדת באלכסון, מן הפינה השמאלית-עליונה שבה כוכבים בהירים וחמים -
==ספקטרום מורגן-קינאן==
|