ציקלון בה – הבדלי גרסאות

ציקלון בה פותח ב[[שנות ה-20]] על ידי [[פריץ האבר]], [[כימאי]] גרמני נודע ממוצא יהודי (חתן [[פרס נובל לכימיה]]). בתחילת [[1934]] אילצו אותו הנאצים לעזוב את גרמניה, מחמת יהדותו. קדם לציקלון בה החומר [[ציקלון אה]], שנועד אף הוא להשמדת מזיקים, אך ייצורו נאסר ב[[ אמנת ורסאי]], לאחר שהתברר שניתן להשתמש בו לייצור [[גז רעיל]] (לשימוש כ[[נשק כימי]] לפגיעה בבני אדם). בגרסתו המקורית כלל ציקלון בה גם חומר בעל [[ריח]] או מגע מיוחדים, שנועד להתריע על החשיפה ל[[גז]], אך הנאצים הזמינו אצל היצרנים "[[אי גה פארבן]]", גרסה שממנה הוצא חומר זה. לאחר המלחמה, הועמדו לדין, בפני בית דין צבאי בריטי, שניים ממנהלי המפעל שייצר את ציקלון בה, ו[[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] על חלקם בתהליך ההשמדה.