הלבנת פנים – הבדלי גרסאות

נוספו 9 בתים ,  לפני 12 שנים
אין תקציר עריכה
'''הלבנת פנים''' הוא מושגמונח ב[[יהדות]], המגדיר [[עלבון]] או גרימת [[בושה]] לאדם. שורשמקור המושגהמונח הוא בכך שכאשר אדם חווה רגש של עלבון הוא מחוויר (=- מלבין). על הלבנת פנים אמרו [[חז"ל]] "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים", וגם "כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים", כאשר המובן של "שפיכות הדמים" כאן הוא הדם האוזל מפני של האדם בו עלבו.
 
== גדר הלבנת הפנים בהלכה ובאגדה ==
ב[[מסכת סוטה]] (דף י:) דן התלמוד בהתנהגותה של [[תמר (אשת ער)|תמר]] כפי שהיא מתוארת בספר בראשית. תמר נמנעה מלומר במפורש שחמיה [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] הוא שהכניסה להריון כשחשבה ל[[זונה]]. תוצאתה של שתיקה זו כמעט הובילה לכך שנגזר עליה מוות בשרפה. מכאן מסיק [[רבי יוחנן]] המביא את דברי [[רבי שמעון בר יוחאי]]: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים". מסקנה זו עומדת בקנה אחד עם תפיסתם של חז"ל שביוש בפרהסיה דומה להריגה.
 
 
סיפור נוסף בתלמוד ([[מסכת כתובות]] סז:), הצופן בחובו רעיון מוסרי דומה הוא על ה[[אמורא]] [[מר עוקבא]], אשר יחד עם אשתו הסתתר בתנור לוהט, כדי להקפיד על מתן [[צדקה]] בסתר ולמנוע מעני שלו תרם כסף לראות אותו, שמא יתבייש.
 
{{תבנית:הלכה}}
 
{{קצרמר|יהדות}}
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:ניבים וביטויים עבריים]]