היונה והפרג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tomerbot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף:ספרי 1970
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
בתשתית "היונה והפרג" קיימת [[בלדה]] צפונית, המתעדת קשר בעייתי, שבחורה צעירה ותמימה וגבר מבוגר נסחפים בה יחדיו לאבדון. סיפור הבסיס שברומן מתרחש בסוף שנות השישים, בתקופה שתהליכי ה[[הגירה]] וה[[עיור]] המהירים אשר [[פינלנד]] עברה בעקבות התוצאות המתמשכות של [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו לשיאם. תהליכים אלה גרמו שינויים חברתיים רבים, שעיקרם נבע מנטישת כפרים רבים בגלל נהירת תושביהם העירה. [[טימו ק' מוקה]] לא עסק בתיעוד היסטורי, אך רבות מיצירותיו - ואולי יותר מכול "היונה והפרג", - משמשות עדות חיה לחיי הכפרים שהלכו והתרוקנו מאחרוני תושביהם. ברומן "היונה והפרג" קיימת מודעוּת חברתית, אך ניתן לראות את עיקרו בסיפור האישי של המספר, המועבר כמעט תמיד בגוף ראשון. אולם מעֵבר לסיפור המהווה ללא ספק את שלד העלילה, עוסק היוצר בספרו במשמעות ה[[טבע]] ובתפקיד ה[[זיכרון]] האנושי, בכזב הפסטורליות הכפרית ובמקלעת ה[[אהבה]] וה[[מוות]], שהעזובה המשתלטת לאטה על העולם הכפרי אינה אלא אחד מביטוייה הראשונים.
 
סיפור "היונה והפרג" ממוקם כולו בלפלנד: הדרום ו[[אמריקה]] מופיעים בו כמקומות רחוקים ובלתי-נתפסים, הצפון הנידח והמסתורי הוא זירת ההתרחשויות וסביבתן הטבעית. הרומן מספר על אהבה, - האמנם אהבה? תוהה הסופר במבוא ליצירה, - אהבתם של פייטי המתקרב לאטו לגיל העמידה ושל דריה הצעירה ממנו בעשרים שנה. הרומן מספר גם על הסוף הטראגי של אהבה זו ועל הגורמים שהביאו להשתלשלות האירועים בקשר בין השניים. שם הרומן מצביע על תפיסה ישנה של ה[[יונה (עוף)|יונה]] לאו כסמל השלום, אלא כנושאת האהבה - ציפורה של [[אפרודיטה]] ודמות שהאישה מתגלמת בה כפי שהגבר מתגלם ב[[פרג]]. הרומן מקובע אפוא בתבנית מיתית: חומרי הבלדה המסורתית משמשים בו באופן שיטתי כיסודות של משל, והם מאפשרים את הפיכת הבלדה ליצירה אלגורית, שנופי הנפש מקבלים בה משנה תוקף מנופי הטבע ולהפך.
 
ברומן הסופר אינו דוחה צורות לשון ארכאיות ואמצעים ספרותיים דוגמת [[חריזה|חרוז]] והקבלה הנקוטים בדרך כלל ב[[שירה]] בלבד, שכן לדעתו החומרים הליריים הולמים מטבע הדברים את אופי היצירה: אלה נשזרים בכתיבתו בדברי הגיבורים כחלקים מייצגים ואמינים של עולמם הפנימי המורכב. הרומן משקף אפילו בערבוביית הזמנים שבו ובקיטוע העלילה את התפוררות עולם הגיבור, פייטי קולסטרום, שהוא גם עולם הסופר, ואת מחשבותיו הכפייתיות, הפתלתולות והחולניות. אין בספר, שמבחינות רבות הוא שיר הלל לפרימיטיוויות, לא התפתחות עקבית וגם לא מעגליות מסודרת, אלא דמיון למבנה הרפסודיה במוזיקה.
שורה 14:
 
==ראו גם==
*[[הוצאת כרמל]]
*[[השיר על ילדי סיביר]]
*[[רמי סערי]]
 
==הערות שוליים==
==מראי מקום==
{{הערות שוליים}}
<references/>
 
[[קטגוריה:רומנים (ז'אנר ספרותי)]]