אלעזר בן שמעון – הבדלי גרסאות

'''אלעזר בן שמעון''' ([[1]] לספירה עד [[70]] לספירה), מראשי [[קנאים|הקנאים]] בתקופת [[המרד הגדול]]. כרבים ממנהיגי המרד הגדול, רוב הידוע על אלעזר בן שמעון לקוח מכתבי [[יוסף בן מתתיהו]], ואין מקורות נוספים המעידים על חייו.

אלעזר בן שמעון היה בן למשפחת [[כהן|כהנים]]. לאחר פרוץ המרד הגדול, השתתף אלעזר בן שמעון בהבסת צבאו של [[קסטיוס גלוס]], בשנת [[66]] והשתלט על אוצרו של המצביא הרומי המובס. לאחר הקמת "ממשלת החירות", ציפה בן שמעון לקבל מינוי בממשלה, אך הוסט הצידה לטובת אנשיםמנהיגים מתונים כ[[חנן בן חנן]], [[יוסף בן-גוריון]] ו[[יוסף בן מתתיהו]], וזאת- זאת מחשש כי בעזרת אנשיו יהיה לשליט עריץ.

לאחר אובדן [[הגליל]] לאנשילצבא [[אספסיאנוס]], הצליח שמעון בעזרת הכסף שבידו ובעזרת אנשיו הקנאים, להשתלט על [[ירושלים]], להדיח את [[הכהן הגדול]] מתתיהו בן תיאופילוס, ולמנות אחר במקומו. [[חנן בן חנן]] מחה על צעד זה, והחלה מלחמת אחים, במהלכה התבצרו ב[[הר הבית]] הקנאים, בהנהגת אלעזר בן שמעון, ועמוועמם [[יוחנן מגוש חלב]] אשר הגיע לעיר ועמו אלפי לוחמים, פליטים מחורבן הגליל. תחת השפעת יוחנן הוזמנו לעיר ה[[אדום (עם)|אדומים]] אשר הכריעו את המלחמה לטובת הקנאים, ורצחו אלפים מן הסיעה המתונה. לאחר מכן השתלטו הקנאים על העיר., אך יוחנן מ[[גוש חלב]] השתלט על התנועה הקנאית, למגינתוהדיח ליבו שלאת אלעזר בן שמעון. יחד עם אלפיים מאנשיו התבצר אלעזר ב[[בית המקדש]], ומשם ניהל את מלחמתו ביוחנן. באותם הימים הגיע לעיר אף [[שמעון בר גיורא]], מנהיג קנאים נוסף, שלוהקים הקנאים,אף כשעמוהוא אנשיםסיעה רבים,עירונית וניסהביחד להשתלטעם על העיראנשיו. בעיר פעל אף פלג רביעי, קיצוני מכל אלו, שלא נשמע למשמעת איש משלושת מנהיגי הקנאים. ארבעת פלגי הקנאים ניהלו ביניהם מלחמות פנימיות, בהן נגרם נזק רב להגנת העיר ולתושביה, ואף נשרף מחסן המזון שיכל לשמש את התושבים בעת ה[[מצור]] הקרב.

עם בוא חג ה[[פסח]] של שנת [[70]] פתח אלעזר את שערי [[בית המקדש]] לעם הבא להקריב [[קורבן (יהדות)|קורבנות]]. אל המקום הגיעו אנשיו של יוחנן מגוש חלב, כשהם נושאים נשק מוסתר בבגדיהם,. ולאחרלאחר הגיעם למקום שלפו את נשקם, הרגו הרג רב באנשי אלעזר, וגירשו אותם מ[[הר הבית]].