מילון ספיר – הבדלי גרסאות

הערכים במילון מופיעים ב[[סדר אלפביתי]] לפי [[כתיב חסר ניקוד]], על פי כללי כתיב זה של [[האקדמיה ללשון העברית]]. כתיב זה הוא ידידותי משום שזה הכתיב שבו נתקל ומשמש כל קורא ספר, עיתון או מודעה. לצד הכתיב חסר הניקוד ניתן בכל ערך גם הכתיב החסר וכדי להקל על המחפש ישנה הפניה מכתיב חסר לכתיב חסר ניקוד. כמו כן יש הפניה בכל מקום שבו הכתיב הרווח אינו שווה לכתיב על פי כללי האקדמיה (כגון: עוצמה ראהראו: עצמה; אפיריון ראהראו: אפריון). מילון ספיר מציג את הפעלים בצורת ה[[הווה]] שלהם, בדומה לשיטה הנהוגה ב"[[מילון ההווה]]" בעריכת שושנה בהט.

בשל חדשנותו של המילון הופעתו לוּותה בביקורות חיוביות רבות, למשל של [[אריאנה מלמד]], סופרת ומבקרת, שכתבה בעיתון "[[העיר]]": "ההכרה בהיותה של העברית, ככל שפה חיה, מפולשת ונתונה תדיר להשפעות מבחוץ היא הכרעה לא פשוטה מבחינה אידאולוגית. כאן הכריעו נכון, השפה נושמת, מתפתחת ומה לעשות שהיא נוטלת מילים מהעולם הגדול". המבקר [[גיל חובב]], נכדו של [[אליעזר בן יהודה]], כתב ב"[[ידיעות אחרונות]]": "אני יכול להסתכן ולומר על סמך הצהרותיו בחייו, שאליעזר בן יהודה היה הראשון לחגוג את חוסר תקפותו. הוא היה חוגג משום שזוהי הגשמת חזונו, הוא היה מאושר, כי המילן החדש מוכיח כאלף עדים שהעברית החילונית, החיה, התוססת, השפה שחלם עליה ושילם עליה בדמו ובנפשו, ניצחה". אך היו גם כאלה שהסתייגו מהשיטה. למשל [[עוזי אורנן]] מציין בספרו "המילה האחרונה" (עמ' 134), כי "... מילוני ספיר למיניהם [...] מחקים את השיטה הזאת [של "מילון ההווה"] בלא להבין את כוונתה". למרות הסתייגויות אלה היה זה המילון היחידי בארץ שעם הופעתו צעד ברשימת רבי המכר במשך 43 שבועות רצופים. בנוסף, מילון ספיר בכרך אחד נבחר על ידי הסתדרות המורים כמתנה לכמאה אלף מורים בישראל.