תל קסילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
|||
שורה 12:
ב[[תקופת הברונזה]] התיכונה II א' היה במקום יישוב עראי, ששתמרו ממנו רק [[חרס]]ים מועטים. תחילת יישוב הקבע בתל קסילה מקבילה להגעת הפלשתים ל[[ארץ ישראל]] במאה ה-12 לפנה"ס. קודם לכן לא היה התל נושב, והיישוב ה[[כנענים|כנעני]] הקדום יותר, ששכן ב[[תל גריסה]] הסמוך ("תל נפוליאון"), שקע בתקופה זו וחשיבותו ירדה. הפלשתים בחרו להתבסס בתל קסילה המהווה חלק מרכס ה[[כורכר]] המקביל לחופי [[הים התיכון]], ואשר היה מוקף אותה עת ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]]. ביחס לתל גריסה שוכן תל קסילה קרוב יותר לשפך ה[[נחל הירקון|ירקון]] אל הים, והוא מרוחק ממנו כשני קילומטרים בלבד. בתקופה זו עבר אפיק הירקון מעט צפונה מהתוואי הנוכחי שלו, ככל הנראה במקום בו עוברות כיום [[שדרות רוקח]], ועל כן הנמל הפנימי שהקימו הפלשתים על גדות הנחל, שכן בסמוך לתל. בתי היישוב הפלישתי הוקמו על המדרון המערבי של התל הפונה אל הים. ליישוב היה גרעין צפוף ובו שכן המרכז הפולחני, וסביבו השתרע שטח פתוח שבו הוקמו בתי מגורים. המקדש במרכז היישוב היה מבנה קטן עשוי מאולם בודד, שניצב במרכזה של חצר גדולה. בתוך המבנה היו ספסלים שנועדו להנחת המנחות, ובמה מדורגת במרכזו נועדה ככל הנראה לצלם האליל.
היישוב בתל קסילה גדל בתחילת [[המאה ה-11 לפנה"ס]], ותחת המקדש הראשון הוקם מבנה גדול מעט יותר, שהתאפיין בקירות אבן עבים וחזקים יותר. עם זאת צורתו של המקדש החדש נותרה זהה לזו של קודמו. בתקופה זו נחפר בחצר המקדש בור, ובו הונחו חפצי פולחן שונים. בחפירות התגלו בבור כמאה כלי חרס, וידוע במיוחד כלי קיבול בצורת אישה שבשני שדיה פתחים לשפיכת נוזל. ייתכן שהכלי נועד ל[[חלב]] וייצג את אלת הפריון (הכלי מוצג במוזיאון). שיאו של היישוב בתל היה במחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס, ובתקופה זו שוב הוגדל מבנה המקדש (
{{ציטוט|תוכן="במקום נתגלו שרידי שלושה מקדשים שנבנו האחד על גבי השני, וכל אחד מהם היווה הרחבה של קודמו, דבר המעיד כנראה על גידול במספר התושבים בעיר".<ref>[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=30 האתר הרשמי]</ref>}}
ממערב למקדש העיקרי הוקם מקדש משני קטן יותר שנבנה לפי עקרונות תכנוניים זהים (
מדרום למקדשים השתרע רובע המגורים שרחובותיו בנויים בתבנית שתי וערב ובתיו מסודרים בגושים. הבתים עצמם נבנו לפי תוכנית אחידה של ארבעה מרחבים - שני חדרים וחצר שמחולקת לשטח מקורה ולשטח פתוח. שטחו של כל בית עמד על כמאה מ"ר, ובשל חלוקתו הפנימית הוא זכה לכינוי "[[בית ארבעת המרחבים]]" המאפיין את [[תקופת הברזל]] בארץ ישראל. בתל התגלו ממצאים רבים שכללו כלי פולחן במקדשים, קנקני חרס ל[[שמן]] ול[[יין]], חותמות וכלים מ[[ארד]]. הממצאים בתל מעידים על אורחות חייהם של תושביו ועל כך שעמדו בקשרי מסחר עם [[צור]], [[צידון]], [[מצרים העתיקה]] ועם [[קפריסין]]. עוד מדגימים הממצאים כיצד התמזגה ההשפעה ה[[הים האגאי|אגאית]] שהביאו עימם הפלשתים מארץ מולדתם, עם השפעה כנענית מקומית. בתל התגלה בית מלאכה ליציקת כלי ארד, ואחד הבתים ברובע המגורים שוחזר למלוא גובהו. על משמעותם של הממצאים בעיר נכתב כי:
| |||