אסמאעיל ח'יר בכ – הבדלי גרסאות

הוא נולד ב-[[1822]] ב[[חמאהחמאת]] (בסוריה) למשפחת מנהיג שבט [[המת'אורה]] ומשם ירש את תפקידו והונו. הוא פעל כ[[דלבאשי]]. ב-[[1854]] עם זיהוי התרופפות צבאית [[עות'מאנית]] ב[[סוריה]] הוא רצה להתמנות למושל [[צאפיתא]], אולם הוא הוגלה. כשחזר קיבל את התואר [[מושיר אל-ג'בל]] והשתלט על אזורים נרחבים. הוא מתעשר על חשבון האוכלוסייה ושולט גם על סונים רבים. אסמאעיל חיזק את הסולידאריות בקרב ה[[נציירים]](השם המקובל לעלאווים לפני המאה ה-20) והתעצם. העות'מאנים החלו לחפש דרכים לסלקו. ב-[[1858]] הוא מתקיף כפרים מוסלמים ומפסיק להעלות מסים לסולטאן. הסולטאן מחדש את מינויו אך מתכנן להפילו. בספטמבר [[1858]] כוח עות'מאני מכתר את אזור שליטו, אסמאעיל תוקף ראשון ומפסיד בקרב. כוחות רבים נוטשים אותו והוא בורח עם קרוביו ל[[עלי אל-שילה]],דודו, אשר בוגד בו ורוצח אותו. הנציירים ראו בו דמות על-טבעית. עם זאת, המרד שלו היה חסר יסוד אידיאולוגי ונבע ממניעים אישיים. בנוסף, הוא לא שיפר את חיי הנוציירים שאמורים היו להיות בני בריתו.