ראס מוחמד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ArthurBot (שיחה | תרומות)
מ בוט משנה: ar:محمية رأس محمد
מ קישורים פנימיים
שורה 6:
לשון היבשה בשמה היווני-רומי, [[פוסידון]] (על שם אל הימים ב[[המיתולוגיה היוונית|מיתולוגיה היוונית]]), נזכרת לראשונה בחיבורו של הגאוגרף [[אסטרבון]] מראשית [[המאה ה-1]]. ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] היה הגאוגרף [[מוחמד אל-אדריסי]] הראשון אשר כינה את המקום בשמו הערבי "ראס אבו מוחמד"<ref>זאב וילנאי, '''סיני עבר והווה''', הוצאת אחיעבר, 1969</ref>.
 
למן תחילת [[המאה ה-16]] ועד תחילת [[המאה ה-20]], שלטה [[האימפריה העות'מאנית]] בחצי האי סיני. במאבק הכוחות שהתרחש בתחילת המאה ה-20 בין הטורקים ובין [[האימפריה הבריטית]] על סיני, הציעו הטורקים לחלק את חצי האי על בסיס קו [[אל עריש]]-ראס מוחמד. הצעה זו נדחתה על ידי הבריטים. ב-[[1956]], בעת [[מבצע קדש]], כבשה [[ישראל]] את האזור, אך [[נסיגת צה"ל מסיני ועזה (1956 - 1957)|נסוגה ממנו]] תוך מספר חודשים. ב-[[1967]], ב[[מלחמת ששת הימים]] כבשה ישראל שנית את חצי האי סיני ושהתה באזור עד תחילת [[1980]]. אז שורטט מחדש, במפות ובשטח, קו אל עריש-ראס מוחמד שהיה קו ביניים בנסיגת ישראל לגבול הבינלאומי, כפי שהוסכם ב[[הסכם השלום בין ישראל ומצרים]].
 
ב-[[1983]] הוכרז האזור כ[[שמורת טבע]] ימית על ידי הסוכנות לענייני הסביבה של [[מצרים]]. גודל השמורה הוא 480 קמ"ר. אופי ואקלים שטח הלשון הוא [[מדבר|מדברי]]. חלקו מישור טרשי המכוסה חול וחלוקים וחלקו גבעות נמוכות. הנקודה הגבוהה באזור מגיעה לגובה של 73 מטר מעל פני הים. בחלקים הצפוניים יותר של השמורה מצויים גם [[ואדי|ואדיות]] ו[[דיונה|דיונות]] חול. בחלק מהחופים מצויים ריכוזי צמחיית [[מנגרובים]] מסוג Avicennia marina<ref>זאב וילנאי, '''סיני עבר והווה''', הוצאת אחיעבר, 1969</ref>.