תשוקה מינית

תשוקה מינית היא יצר במערכת ההורמונלית והנפשית של האדם. מערכת זו היא שקובעת את תכיפות הצורך של כל אחד מבני המין להגיע לפורקן מיני. ההנחה גורסת כי בני האדם שונים במינוני התשוקה - שוני שיכול להוות מכשול בסוגיית ההתאמה בין בני זוג. הפרעות בתשוקה המינית עלולות להיגרם עקב גורמים פסיכולוגים או נפשיים של אחד מבני הזוג או בעקבות מערכת היחסים בין בני הזוג. לעתים, הפרעה בתשוקה היא סימפטום ראשוני להתחלה של מחלת הדיכאון. גם מצבי לחץ יכולים לגרום לירידה ואף להעלמות תחושת יצר התשוקה. גורם נוסף שיכול להפריע לתשוקה המינית הם ההורמונים המיוצרים על ידי הבלוטות בהפרשה פנימית; לא יודעים בדיוק כיצד הם פועלים על מנגנון התשוקה אך מה שידוע הוא כי האנדרוגנים הזכריים דוגמת הטסטוסטרון הנוצרים באשכי הגבר (ובשחלות האישה) קשורים ביצר המיני אצל שני המינים. מכאן, שהפרעה בתשוקה מינית עלולה להיווצר בעקבות רמת טסטוסטרון נמוכה מהתקין. תופעה זו מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר בשלב בו הגוף מייצר, באפן טבעי, פחות הורמונים. במהלך חילוף החומרים של הטסטוסטרון הוא עלול להיהפך לאסטרוגן ובכך לגרום לירידה בתשוקה המינית. סיבות נוספות לירידה בתשוקה המינית הן סיבות נפשיות שבדרך כלל נובעות מגורמים סביבתיים: שומן, גודל חזה, חרדות והשפעה שלאחר הלידה. הספרות מתייחסת לשתי גישות בתשוקה: 1) הגישה פיזיולוגית לפי גישה זו, השתוקקות לדבר מה מתבטאת בעוררות פסיכולוגית וגופנית. כאשר אנחנו פוגשים אדם שאליו אנו נמשכים (גופנית או אחרת), אנו חווים פרץ כמעט מידי של תשוקה. עוררות זו מתגברת במהירות אך גם דועכת באופן מהיר יחסית. בשיאה של העוררות, התשוקה פוחתת ובהדרגה אנו "מתרגלים" לרגשותינו בכל הנוגע לאותו אדם. כיון שהתשוקה היא חלק ממעגל המשיכה המינית - יש לכולנו ארבעה שלבים ביחסים, כאשר אחד מהשלבים זוהי התשוקה - טענה שתוקפה בעזרת מדדים רבים על ידי חוקרים בתחום. המסקנה הייתה שיש שלב שבו האדם חווה הרגשת תשוקה וזה מובע באמצעות הפרשה של הגוף או בהתנהגות מגוונת של האדם. תהליך זה הוא פיזיולוגי. פרויד טען שגם הפיזיולוגיה וגם הפסיכולוגיה שלנו מוליכה אותנו לדחפים ותשוקות ומדובר בתהליך נפשי פיזיולוגי מולד ולא תלוי חברה. 2) הגישה תרבותית גישה זו גורסת כי תשוקה הינה חוויה תלוית הקשר. נשיקה למשל, תקבל משמעויות שונות בתרבויות שונות. אם אדם מסוים יקיים יחסים עם מספר אנשים, כל אדם שהוא יקיים יחסים עמו, יקבלו משמעות שונה.

השילוב בין הגישות- הסקסולוג אלפרד קינזי טען כי תשוקה היא טבע פזיולוגי הנובעת בתוכנו אך לחברה השפעה רבה; היא משפיעה על תחושות האדם ותשוקותיו ולמעשה מגדירה לנו משהו ספציפי בו נחשוק. קינזי מבחין בין שתי סוגי תשוקות: 1) תשוקה פרטית - כל הדברים אליהם האדם מרגיש תשוקה. 2) תשוקה חברתית - ממוקדת ולעיתים מכוונת - למשפחה למשל, יש הרבה השפעה למי נימשך ועם מי נהייה, במיוחד בעקבות השידוכים שהיו נהוגים דאז. גילברט הרדט הוא אנתרופולוג המתמחה במיניות וזהות מגדרית - תלויות תרבות ופרופסור למיניות באוניברסיטת סן-פרנסיסקו. אחד ממחקריו הגדולים נערך בגינאה החדשה על שבט הסמביה, שם הוא בחן את השפעותיהן של התרבות והחברה על יצירת משמעויות מיניות והתנהגות על פיהן. רבים רואים במחקרו שם את הדוגמה הבוטה ביותר לחוסר השפעתם של חוויות ילדות על ההעדפה המינית. הרדט מציין שלושה סוגים של תשוקה: 1) תשוקה מינית – במובן של במי אנו חושקים: א. האובייקט אליו אנו נמשכים; גבר, אישה, גבוה, נמוך וכדומה. ב. הטכניקה המסוימת לה אנו נמשכים. 2) תשוקה חברתית - איזה סוג של מערכת יחסים אנחנו רוצים שתהיה לנו: שתלטנות, שוויון וכו'. 3) תשוקה לאובייקטים חברתיים ולסמלי סטאטוס - איפה אנחנו מדמיינים את עצמנו? איזה סוג של חיים? הטענה היא כי הבחירה איך נחייה היא השילוב בין שלושת השלבים שהוזכרו. אצל רוב בני האדם השלבים משתלבים יחדיו כאשר שני השלבים הראשונים מופעים בדרך כלל בשלבים יותר מוקדמים של החיים בעוד שהשלב השלישי מופיע מאוחר יותר. עדות מחקרית חדשה מייחסת הבדלים אינדיבידואליים בתשוקה המינית של בני אדם לשונות גנטית. ממצאי המחקר עשויים לסייע לבני אדם להבין את מיניותם וכן לטפל בהפרעות מיניות. המחקר מספק לראשונה נתונים המראים כי הבדלים פשוטים ברצף ה-די.אנ.איי משפיעים על התשוקה המינית, על העוררות ועל התפקוד המיני ומובילים להבדלים ולגיוון בתכונות הגנטיות הנראות לעין. מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי להבדלים בין בני אדם בהתנהגות מינית נורמלית. השינויים המשמעותיים ביותר בביטוי המיניות האנושית מיוחסים היסטורית להתנהגות נלמדת או לבעיות פסיכולוגיות. מחקרים מראים כי להבדלים אינדיבידואליים בהיבטים רבים של המיניות האנושית, בדומה לתכונות אנושיות אחרות, יש בסיס מוצק בתחום מדעי המוח. המחקר הוא פרי מאמצים משותפים של חוקרים בראשותו של הפסיכולוג פרופ' ריצ'רד אבשטיין, ראש מרכז שיינפלד לגנטיקה אנושית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומבית החולים הרצוג ושל קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' רוברט בלמקר מהיחידה לפסיכיאטריה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. לקריאה נוספת: צוקרמן, צבי (1987). על התשוקה המינית. איתנים 10/87: 291-293. www.articels.co.il http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%94 Herdt, Gilbert. 1997. Same sex: different cultures: exploring gay & lesbian lives. Boulder, CO: Westview Press