שיטת ויקרס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Adiel lo (שיחה | תרומות)
{{שכתוב}}, הורדת חתימה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{שכתוב}}
 
'''שיטת ויקרס Vickers''' הוצעה ב- 1922, והיא נמצאת בשימוש מעבדתי והנדסי עד היום. החודרן בבדיקה זו הוא פירמידת יהלום מרובעת בעלת זווית חוד של 136<sup>o</sup> בין הפאות המנוגדות. את העומס נהוג לשנות בין 1 ל-120 קקג"גכ. מספר הקשיות VHN מבוסס על העומס הפועל מחולק בשטח פני העיקבה. שטח זה מחושב ע"י מדידת אלכסוני ריבוע העיקבה והקשיות מחושבת לפי:
<math>VHN=\frac{2Psin(136/2)}{L^2}=\frac{1.854P}{L^2}[Mpa]</math>
כאשר:
P – העומס. [Kgf]
 
L - האורך הממוצע של האלכסונים. [mm]
 
גם במקרה זה לא נשתמש בנוסחאות אלא בטבלאות מיוחדות לשיטה המבוססת על הנוסחה, בדומה לשיטת ברינל.
שורה 20 ⟵ 22:
 
ה) היתרון העיקרי בשיטה זו הוא השימוש בחודרן יהלום, המאפשר בדיקה של קשיות חומרים קשים.
 
 
[[מיוחד:תרומות/89.138.109.27|89.138.109.27]] 11:47, 22 ביוני 2009 (IDT) '''אורן דהן''', המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל.