היהדות במוזיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16:
::"אף על פי מוזרות אופן הדיבור והשירה היהודי שמתבטאת בבוהק בדרגת ייפוי הכוח של היהודי, שנשאר נאמן לשושלת אבותיו, ולמרות שהבן המתורבת של היהדות סובל מכאבים בלתי ניתנים לביטוי במילים רק כדי לדלג עליהם, הם מראים עקשנות חצופה בלהמשיך ולדבוק בו."
אחת מטענותיו העיקריות היא שהמוזיקה המופקת על ידי מלחינים עם רקע יהודי כדוגמת [[פליקס מנדלסון]] היא "מתוקה ומצלצלת ללא עומק", ורדודה ומלאכותית שיש בה סממנים של מוזיקה דתית הניזונה מהפולחן היהודי בבית הכנסת, המחקה באופן שטחי את המוזיקה האמיתית ששורשיה ב"רוח האמיתית של ה[[פולק]] (העם)". בטיעונו התיאורתי הגדול, "Oper und Drama ([[1852]]), הוא יצא באותה טענה נגד [[ג'אקומו מאיירבר]] (מלחין יהודי גם הוא), אשר וגנר היה בן חסותו בתחילת דרכו.
חיבורו של ואנגר טוען ש(האזכורים בעמוד מתוך התרגום לאנגלית מאת ויליאם אשטון ל'עבודות הפרוזה של ריכארד ואגנר', בעקבות הבדיקה מחדש של התרגום מ-1869):
| |||