מורייבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט - מחליף ניאו בנאו
מ שוחזר לעריכה האחרונה של QWERTY
שורה 1:
'''מוּרֵייְבֶּת''' – אתר [[ארכיאולוגיה|ארכיאולוגי]] [[סוריה|סורי]] בקרבת [[פרת|נהר הפרת]] ובסמוך ל[[תל אבו חוריירה]].
עונת החפירות הראשונה באתר התרחשה בשנת [[1971]] בראשות הארכיאולוג הצרפתי [[ז'אק קווין]]. קוויו הוחלף בשנת [[1993]] על־ידי דניאל סטרודור. בישוב נתגלו ארבעה שלבים עיקריים: השלב ה[[התרבות הנאטופית|נאטופי]] (10,600 - 9,600 לפנה"ס) שמקביל לתקופה הנאטופית המאוחרת, השלב החיָאמי (10,000 – 9,500 לפנה"ס) שמשתרע ברובו על השלב הנאטופי, השלב המורייבתי (9,500 – 8,800 לפנה"ס){{שוליים|2}} והשלב ה[[התקופה הנאוליתיתהניאוליתית|נאוליתיניאוליתי]] הקדם־קרמי אשר נמשך לתוך ה[[האלף ה-8 לפנה"ס|אלף ה־8 לפנה"ס]].
 
מהמכלול הצורני באתר עולים טיפוס החודים חיאם, חלוואן, ירדן, ביבלוס ועמוּק{{שוליים|4}}. צורת הבתים המקובלת בכפר הייתה [[נעגל|מעגלית]], אולם לקראת תום התקופה הנאוליתיתהניאוליתית הקדם־קרמית א' חל מעבר לצורת בתים [[ריבוע|ריבועית]]{{שוליים|4}}<sup>;</sup> {{שוליים|2}}. הבתים נבנו מלבני [[גיר]] וטיט. בתחילת התקופה המורייבתית הוקם "מבנה משותף" מעגלי אשר שימש לראשונה לאחסון דגנים, ואולי למטרות טקסיות. המבנה שמר על צורתו המעגלית גם כאשר סגנון הבניה הפך ריבועי. באותה התקופה, אומנם, המבנה החל לתפקד כמוקד דתי מובהק{{שוליים|4}}.
 
האתר ממוקם באזור מצומצם בתוך [[הסהר הפורה]] העשיר בצמחי בר אכילים כגון: [[שיפון]], [[אפונה]], [[חיטת אינקורן]], [[חיטת אמר]], בקיה, [[עדשים]] ו[[חומוס]]{{שוליים|3}}. רוב הזנים הנ"ל נמצאו במורייבת. השוואת עובי זרעי החיטה בין שכבה לשכבה מעידה על מגמת גדילה לאורך הזמן{{שוליים|5}}. ניתן לראות בכך עדות לטיפוח וגידול של הזן המסוים, אולם עד כה לא הוצגה טענה בעד [[ביות]] הצמחים. [[שור הבר האירופי]] כנראה נצוד באזור זה בתקופות המוקדמות, ובתקופה המאוחרת בויותו ה[[כבש]], ה[[עז]], ה[[חזיר]] וה[[שור]]{{שוליים|4}}.