הבדלים בין גרסאות בדף "התחנה המרכזית החדשה של תל אביב"

אין תקציר עריכה
 
==היסטוריה==
רעיון בנייתה של תחנה מרכזית חדשה וגדולה הועלה לראשונה על ידי [[אריה פילץ]] ב-[[1963]]. בתכנון התחנה עסק ה[[אדריכל]] [[רם כרמי]] יחד עם האדריכלים צבי קומט ויעל רוטשילד. הבנייה החלה ב-[[14 בדצמבר]] [[1967]], ומומנה ממכירתן של שבע מאות וחמישים [[חנות|חנויות]] בתחנה העתידה לקום לציבור הרחב, שקיווה למסחר פורח, בדומה לזה שהיה בתחנה המרכזית שפעלה באותה עת (וקרויה כיום [[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב|התחנה המרכזית הישנה]]). עד שנת [[1976]] נבנה שלד הבניין תוך משא ומתן עם תושבי הסביבה שטענו (כפי שאכן התברר לימים) כי התחנה המרכזית תוריד משמעותית את ערך דירותיהם. אלא שאז הופסקה הבנייה לפני סיומה כאשר רק שלד הבניין בנוי, זאת בשל קשיים כלכליים של הקבלנים.
 
הבנייה חודשה רק ב-[[1983]], עם רכישת הפרויקט על ידי הקבלן מרדכי יונה (באמצעות [[חפציבה דיור ואחזקות|חברת חפציבה]] שבשליטתו) בשותפות עם הקואופרטיבים אגד ודן. יונה המשיך בבניית התחנה, ואת התכנון הפקיד בידיהם של האדריכלית יעל רוטשילד, והאדריכל [[מוטי בודק]] (שתכנן את מתחם קואופרטיב דן), וב-[[18 באוגוסט]] [[1993]] נפתחה התחנה לקהל. במקור נבנתה התחנה עם שישה מפלסים, ב-[[2002]] נפתח מפלס שביעי, וכיום המפלס הראשון והשני נטושים כליל למעט חניון פעיל ומקלט בהם.
משתמש אלמוני