הבדלים בין גרסאות בדף "מרפסת בית הקפה בלילה"

סיום עבודה והסרת תבנית עריכה: הגהה, עריכה לשונית, ניסוח, הבהרת משפטים סתומים, קישורים פנימיים
(התחלת עבודה)
(סיום עבודה והסרת תבנית עריכה: הגהה, עריכה לשונית, ניסוח, הבהרת משפטים סתומים, קישורים פנימיים)
{{בעבודה}}
{{עריכה}}
{{ציור| תמונה=[[תמונה:Vincent Willem van Gogh 015.jpg|250px]]
| כותרת=מרפסת בית הקפה בלילה
'''מרפסת בית הקפה בלילה''' הוא [[ציור]] נודע של [[וינסנט ואן גוך]]. הציור החל כעבודת [[רישום]] על בד קנווס ב[[עפרון פחם]] בשלהי שנת [[1888]].
 
== התחלת הציור ושיוךשיוך תקופתי ==
רישומו שלרישום הציור נולד בתקופת שהותו של ואן גוך בעיירה [[ארל]] שבחבל [[פרובנס]] - תקופה שהתבטאהשל במחסורמחסור, ובחוליחולי, רעב ודכדוך בקרב האוכלוסייה. ואןציוריו גוךשל היטיבואן לציירגוך אתמתקופה רוחזו התקופהמתאפיינים בקווים פשוטים ובגווני מדרג אפור. התמקדות נושאית, על אף שהייתה דלה בגוונים, החליפהרימזה על מבט רחב יותר. כך למשל, בציור "[[אוכלי הבולבוסים]]" (שנוצר שלוש שנים קודם לכן), ישנה התפרסות של גוני אפור הנתחמים בנושא העיקרי: - האכילה סביב השולחן, - אולם העיןהציור הצופהמרמז משדרת למוח על היוםליום שחלף -טרם הציור הוא כאספקלריה ליום שחלףהארוחה.
 
ואן גוך, שניזוןשיצירתיותו ניזונה מהמחסור הצורם, הרבה ליצור תיאוריםרישומי בעיפרוןעיפרון. באותה תקופה הוא עבד על שלושה רישומים עיקריים: "[[ליל כוכבים]]", "המרפסת" ו"צוקים". כבר בתחילת עבודתו ניכר היה שהציור "מרפסת" מושפע מקווים מקוטעים, וזוהי אסכולת ציור שלא הייתה נהוגה בסוף המאה ה-18.
 
== מבנה הציור ==
הציור, שכאמור נקרא בתחילה "המרפסת", נטה ברישומו לאסכולת ציירי ה[[פוינטיליזם]], אף שהיהששימושה ידועהיה שימושהידוע כמעטרק עשורכעשור לאחר מכן. זהו אחד מהציורים הבודדים שבו נתן ואן גוך ביטוי עז למקטעים וגוונים. הצייר לא פסח על מוטיב "המבט הרחוק" שאפיין כל-כך את הזרם האימפרסיוניסטיה[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטי]], ויצר מעין תאימות לאחור על אף שהציור מורכב מקווים מרובים. כמו בציוריו בעלי ההטבעה האימפרסיוניסטית, גם כאן,ב"מרפסת" ככל- שמביטיםכשמביטים בציור ממרחק מה, העין תופסת אתמידה מידתשל הריאליסטיות[[ריאליזם]].
 
הרישומים הראשוניםהראשוניים, שבוצעו בעיפרוןב[[עיפרון פחם]], הופרדו לשני חלקים: החלק העליון והחלק התחתון. בחלקו העליון של הציור שולטשולטת הזרםהטכניקה הפואנטיליהפואנטילית, ולכן המבנים חדים יותר ומודגשים. המשקוף העליון הכחול מאוד מודגש ומרוכז. לעומת זאת חלקו התחתון של הציור משופע בקוויםב[[קו (ציור)|קווים]] אימפרסיוניסטים, דהויים יותר, מטושטשיםומטושטשים, ועושיםהעושים שימוש נרחב של ב"הולכת העין בתנועה" - (כך למשל, הדמויות האנושיות יוצרות נופך לא מובן ועםמעט, אך עם זאת ברורהן ברורות להחרידומובחנות).
 
== שימוש בצבעים ==
 
ב"מרפסת" חרג ואן גוך חורג ממנהגו לאותהבאותה תקופה, ובוחרובחר לשלוטלהשתמש במגוון רחב של [[צבע|צבעים]]. את מידרגי האפורה[[אפור]] ששלטו בציוריו מהתקופה הקודמת, מחליפיםהחליפו כעתגוונים הגוונים הנועזיםנועזים. יתרהייתכן מכך,כי מעולם לא נעשה בציוריו של ואן גוך שימוש עז ונועז כל-כך בגוון הצהוב, והרי גווןה[[צהוב]] זה(אשר עם כל מה שהוא מסמל לא התאים לרוח התקופה, אווהמקום). השמיםגם שאותםאת השמים בחר ואן גוך לצבוע בגוון [[כחול]] מרוכז ואחיד. איןב"מרפסת" ספקעשה שוואןואן גוך עושה כאן שימוש נוירוטי-משהו בגווני הקשת., הדברולא המדהיםהשתמש מאחורי שלל הגוונים הוא חוסר השימושכלל ב[[שחור]]. למרות שנושא הציור זועקדורש לתחושהתחושה של לילה, בעודואן שהציירגוך "בורחברח" מהסימבול השחור שמתבקשהמתבקש כל-כך. את ההשלמה לשחור עושה העין לבדה או המוח המתבונן בציור. בכך, יצר ואן גוך יצר תופעהאפקט של השלמת גוון עלילתי, על ידי הצופה - כלומר, שמירת המוטיב הציורי על חשבון המוטיב העלילתי, ואםמה שמוביל נוצרליצירת חסך בעלילה, אזיואז השימוש הנכון בצבעים ומיקומם בציור יביאו את המוח המתבונן להשלמת החסך בעצמו. זוהי תעוזה רבת מימד של ואן גוך, שלא נוסתה אצל עמיתיו הציירים.
 
ואן גוך משתמש גם באפקט ההסמכה, ויוצרבהצמדת גוונים בהירים סמוך לגוונים כהים - ישנה מעין "קפיצה" מגוון בהיר לגוון כההלכהה ולהפך. לכן, במבט ראשוני מתקבל הרושם שהשמים בהירים, אולם דווקא אפקט ההסמכה שנותן את הגוון הכהה לבניינים מגלה שמים ליליים וקודרים, זהומגלה רקשרק בית הקפה שבעצםהוא בעצם בהיר ומואר.
נושא הציור באהוא לתארככל אתהנראה [[בית הקפהקפה]] שבעיירהמציאותי בעיירה ארל, סביר להניח שזהו בית קפה מציאותי ולא פרי דמיונו של הצייר,. אולם השימוש בצבעים לא מלמד על דרך התבוננותו של ואן גוך. אין לדעת אם הציור הוא רגע ריאליסטי נתפס, או חזיון פנימי שלו.של יכולותאותו להיותהרגע. שתי סברות אפשריות: ואן גוך צייר את מה שרואות עיניו ברגע ריאליסטי והשמים זרועי הכוכבים הם תוספת שבאה לאחר מכן, או שמא הציור הוא רישום לחזיון פנימי ומתוך כך בוחר ואן גוך לפשט את השמים בצורה שכזו. כך או אחרת, במציאות הפיזיקלית אין אפשרות שהעין תבחין, מבעד לתאורה החזקה שמופצת סביב בית הקפה, בכוכבים רבים כל כך הפזורים בשמים.
 
בכל מקרה,כך או אחרת,במציאות הפיזיקלית אין אפשרות שהעין תבחין בתאורה כה חזקה שמופצת סביב בית הקפה ובו בזמן תהא מסוגלת לראות שמים זרועי כוכבים שמנצנצים כך.
 
[[קטגוריה:ציורים]]
4,222

עריכות