מחוז רקוב ומחוז כיס – הבדלי גרסאות

מ
הגהה
מ (הגהה)
ב[[היסטוריה של הממלכה המאוחדת|היסטוריה של בריטניה]], המונח '''מחוז רקוב''' (ב[[אנגלית]]: '''Rotten borough''') מתייחס ל[[מחוז בחירה]] קטן כל כך, שמאפשר למעשה לאדם אחד שליטה בבחירת חבר ה[[הפרלמנט של בריטניה|פרלמנט]]. כתוצאה מכך הייתה לאותו אדם השפעה בלתי ראויה ובלתי יחסית בפרלמנט. מחוזות כאלה היו קיימים במשך מאות שנים, אבל רק ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], נכנס לשימוש המונח מחוזות"מחוז רקובים לשימושרקוב".
{{עריכה|קישורים פנימיים}}
ב[[היסטוריה של הממלכה המאוחדת|היסטוריה של בריטניה]], המונח '''מחוז רקוב''' (ב[[אנגלית]]: '''Rotten borough''') מתייחס ל[[מחוז בחירה]] קטן כל כך, שמאפשר למעשה לאדם אחד שליטה בבחירת חבר ה[[הפרלמנט של בריטניה|פרלמנט]]. כתוצאה מכך הייתה לאותו אדם השפעה בלתי ראויה ובלתי יחסית בפרלמנט. מחוזות כאלה היו קיימים במשך מאות שנים, אבל רק ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], נכנס המונח מחוזות רקובים לשימוש.
 
במשך מאות שנים, מחוזות הבחירה בבריטניה וב[[אירלנד]] לא השתנו בהתאם לשינויים באוכלוסייה. בכמה אזורים, מספר הבוחרים היה קטן כל כך, שאפשר היה לשחד את כולם. חבר פרלמנט יכוליםעלול היוהיה לייצג רק כמהאנשים אנשיםמעטים, או אפילו רקואפילו אדם אחד. לעומת זאת, לאזורים שזכו לצמיחה מאסיבית, כמו ה[[עיר]] [[מנצ'סטר]] לא היה ייצוג נפרד (אם כי תושבי העיר שהייתה להם זכות בחירה יכלו להצביע במחוז הכפרי התואם). חלק מהמחוזות הרקובים מילאו בעבר תפקיד חשוב בפוליטיקה הבריטית, אך מאז חשיבותם פחתה.
 
דוגמה למחוז רקוב היה מחוז הבחירה של אולד סארום. אולםאולד סארום הייתה עיר פורחת ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], אבל משנוסדה העיר הסמוכה סילסברי, שהייתה פחות חשופה פחות לפגעי מזג האוויר, עברה רוב אוכלוסייתה לשם. במחוז הבחירה של אולד סארום נותרו 3 בתים ו-7 בוחרים.
 
המונח "מחוז רקוב" מתאר לפיכך גם את השחיתות המתבטאת בבחירות במחוז זה, אבל גם את הריקבון הפיזי של אזור שנזנח.
על חשיבותם של המחוזות הרקובים ומחוזות הכיס ניתן ללמוד מכך, שבזמן מסוים, מתוך 405 חברי פרלמנט נבחרים, 293 נבחרו על ידי פחות מ-500 בוחרים כל אחד.
 
ברבים ממחוזות הכיס נבחר בעל הקרקע כחבר הפרלמנט, מה שייצרשיצר ייצוג יתר של בעלי קרקעות הגדולים בפרלמנט. במחוזות אחרים, "קנו" אצילים, חברי בית הלורדים, את מושבי הפרלמנט עבור בניהם, ובצורה כזאת השיגו שליטה כפולה, הן בבית הנבחרים והן בבית הלורדים.
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], החלו להנקט צעדים לחיסול המחוזות הרקובים. ב[[חוק הרפורמה של 1832|חוק הרפורמה משנת 1832]] בוטלו רוב המחוזות מועטי הבוחרים, בעוד שמרכזי אוכלוסייה גדולים ואזורים מרובי תעשייה זכו בהגדלת הייצוג. מחוזות הכיס בוטלו לבסוף ב[[חוק הרפורמה של 1867|חוק הרפורמה משנת 1867]], שבו נקבע העיקרון שבכל מחוז צריכים להיות בערך אותו מספר בוחרים. חוקים נוספים קבעו הקמה של ועדת גבולות שנועדה ליישם את העקרון בהתאם לתנועת האוכלוסייה. בחוק הבחירות משנת [[1872]] הפך [[שוחד הבחירותבחירות]] ללאלבלתי חוקי, נקבע שהבחירות יהיו חשאיות, מה שהגביל את יעילות השוחד משום שאי אפשר היה לדעת כיצד כל אדם בחר. שינוי זה גם הוריד באופן משמעותי את עלות מערכת הבחירות.
 
==ראו גם==