|
|
|
==היסטוריה==
לאחר קבלת התיקון ה-15 לחוקה, שאסר על אפלייהאפליה בבחירות על רקע גזעי, חיפשו מדינות הדרום של ארצות הברית דרכים עוקפות למנוע את הצבעתם של השחורים. בין הדרכים שנמצאו היו הפעלת איומים ואלימות כלפי מצביעים שחורים וקביעת תנאי הצבעה אשר הלבנים עומדים בהם אך השחורים אינם עומדים בהם. בין התנאים שקבעו היו ידע קרוא וכתוב ותשלום מס גולגלת. במהלך השנים היו אחת עשרה [[מדינות ארצות הברית|מדינות]] אשר הגבילו את ההצבעה רק לאלו ששלמו מס גולגלת. בחלק מהמדינות, קבע החוק שכל אדם שאביו או סבו הצביע בבחירות בשנה מסוימת שחלה לפני ביטול העבדות יוכל להצביע ללא תשלום המס. פטור זה מהתנאים להצבעה נקבע כבלתי חוקתי בפסק דין של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]] בשנת [[1915]], אך התנאים עצמם המשיכו להתקיים תוך אפליה באכיפתם: כלפי שחורים עמידה בתנאים נבחנה בקפדנות, בעוד כלפי לבנים לא נעשה מאמץ לבדוק האם אכן שלמו את המס או אם הם יודעים קרוא וכתוב. דרך נוספת למנוע ייצוג של השחורים בבחירות הייתה בארגון המחוזות בצורה המפלה את השחורים.
עם התגברות הפעילות של [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית|התנועה לזכויות האזרח]] נעשו פעולות רבות על ידי הקונגרס על מנת להעניק לשחורים שוויון אמיתי. למרות שעם השנים דרישת תשלום מס כתנאי להצבעה הצטמצם לחמש מדינות בלבד, בחר הקונגרס להעלות תיקון לחוקה שיבטיח את האפשרות להצביע ללא קשר לתשלום מס.
|
