סטריאוסקופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SilvonenBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: hr:Stereoskopija
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אשליה;
שורה 28:
מראות סטריאוסקופיים הושגו לרוב בעזרת [[מצלמה]] סטריאוסקופית - מצלמה שהורכבה למעשה משתי מצלמות סמוכות, שהבדל הזווית בין העדשות שלהן היה זהה להבדל הממוצע בין עיניים אנושיות. המצלמה צילמה בו זמנית שני דימויים שהיו כמעט זהים, למעט הבדלים קטנים. ראו למשל את התצלום המצורף של ה[[אפיפיור]] [[פיוס העשירי]]; שימו לב למיקום כיפת הכנסייה הקטנה שמאחורי ראשו של האפיפיור, אשר נראית בכל צד במיקום מעט שונה.
 
מכשירים שונים לצפייה בתמונות סטריאוגראפיות הומצאו מאז שנות ה-40 של המאה ה-19, כשהמפורסם שבהם היה ''Holmes Stereoscope'' הקומפקטי והנישא, שהומצא בשנת 1861 (ראו תמונה מצורפת). מכשיר הצפייה הסטריאוגראפי הורכב משתי עדשות המופרדות בעזרת מחיצה, כאשר מולן הוצב התצלום הסטריאוגראפי (שהורכב, כאמור, בעצמו משני דימויים). המכשיר התבסס על בידוד המראה שרואה כל עין; כאשר מצמיד הצופה את עיניו לעדשות, כל עין רואה רק את אחד הדימוים הסטריאוגראפיים. המוח מאחד את שני הדימויים, כך שהצופה רואה למעשה דימוי משולב אחד, כשההבדלים בין הדימויים משווים לתמונה אשלייהאשליה של עומק תלת ממדי. ואולם בדימויים הסטריאוסקופיים ה"חלל" מופיע לעין כשכבות-שכבות, כמו חולק התצלום למישורים שונים, והחפצים נראים כמגזרות דו ממדיות שמפוזרות האחת לפני האחרת. יש לציין שלא בכל תצלום סטריאוגראפי מושגת אותה תחושה של עומק; בתמונות של חפצים מרוחקים אין כמעט הבדל בין שני הדימויים, ולא נוצר כל אפקט. כדי להשיג את אשליית העומק, על התמונה לכלול אובייקטים קרובים הפזורים בכמה מישורים. לא ניתן לחוות את האפקט הסטריאוסקופי מצפייה בתמונות בלבד, ללא המכשיר.
 
הרושם שהותיר המראה הסטריאוסקופי על הצופים היה כה רב, עד כי הפיזיולוג וחוקר הראייה [[הרמן פון הלמהולץ]] (Helmholtz) כתב בשנות ה-50 של המאה ה-19, כי: