עקרונות יסוד (משפט) – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 13 שנים
מ
בוט החלפות: הכנסת;
מ (מקטלג לעריכה)
מ (בוט החלפות: הכנסת;)
ברם, מכוח הוראת הפתיחה של חוקי-יסוד אלה, מטרתם העיקרית לבסס את אופיה של המדינה כמדינה "יהודית ודמוקרטית", אי לכך נותרה על מכונה הפלוגתא-הרבתי למתח הרב שבין המונחים "יהודית" ו"דמוקרטית" הנ"ל. בהתאם להוראה אחרת בחוקי-היסוד הוטלה החובה הכללית על הכול -לרבות רשויות המדינה ואורגניה - לכבד זכויות יסוד אלה. כך הועלו עקרונות יסוד מוכרים לדרגה של הוראות חוקתיות, לאורם נצטוו בתי המשפט לפרש חוקים קיימים של [[הכנסת]].
 
כוחן העיקרי של זכויות היסוד נובע מ'פסקת ההגבלה' (סעיף 8), המצויה בשני [[חוק יסוד|חוקי היסוד]], אשר קובעת כי אין לפגוע בזכויות-יסוד מכוח של שני חוקים אלה אלא ב[[חוק]] של ה[[כנסתהכנסת]], ההולם את ערכי ה[[מדינה]], ובמידה שאינה עולה על הנדרש. בפסיקת בתי המשפט נקבעו מבחנים לגבי "המידתיות" הנדרשת. כך נקבעה היררכיית תוקפן החוקתי, ונוסחת האיזון לפגיעה בזכויות יסוד אלה. שאלת עדיפותם של זכויות היסוד מכוח חוקי היסוד עלתה במלוא חריפותה, שעה שהכנסת חוקקה הוראות חוק מאוחרות, שסתרו או נגדו, חזיתית, את העקרונות והזכויות הנובעות מ[[חוק יסוד|חוקי היסוד]] - וכי אז נחלקו הדעות אם לבית המשפט, ולאיזו ערכאה, הסמכות להצהיר על בטלות החוק של הכנסת. מספר פעמים הצהיר, [[בית המשפט העליון]], מכוח חוקי היסוד של הכנסת, על בטלות סעיפים בחוקים רגילים שסתרו את חוקי היסוד. במקרה אחד לפחות, עשתה כן גם ערכאה נמוכה יותר (גם בשיטות משפט דמוקרטיות אחרות מקובל כי בית המשפט העליון שבמדינה מוסמך להצהיר על בטלות חוקים הסותרים את החוקה).
 
==עקרונות וזכויות יסוד שטרם הוכרו במשפט הישראלי==
271,876

עריכות