תאודוליט – הבדלי גרסאות

'''תאודוליט''' הוא [[מכשיר מדידה]] המשמש למדידת [[זויתזווית|זויות]], הזויתהזווית בין קו ראייה לבין מישור אופקי והזויתוהזווית בין שני קוי ראייה מאותה נקודה. התאודוליט מורכב מ[[משקפת]] המורכבת על ציר אנכי וציר אופקי המאפשרות למשקפת לנוע ושנתות המציינות את הזויתהזווית של המשקפת יחסית לנקודת מוצא.

לתאודוליט רמת דיוק של מספר שניות ועל כן בחישוב הפרשי גובה הוא מגיע לדיוק של סנטימטרים בודדים, בעוד [[מאזנת]] מדוייקתמדויקת יכולה להגיע לדיוק של מילימטרים ואף עשיריות המילימטר. יתרונותיו של התאודוליט על פני המאזנת הוא שניתן למדוד בעזרתו זוויות אופקיות וכן שאין צורך למקם בנקודת המדידה שום כלי עזר, בניגוד למדידה במאזנת בה יש למקם אמה (לטה) בנקודת המדידה.

התאודוליט מורכב מ[[משקפת]] המורכבת על ציר אנכי וציר אופקי המאפשרות למשקפת לנוע ושנתות המציינות את הזויתהזווית של המשקפת יחסית לנקודת מוצא. הצירים מאפשרים למשקפת לבצע סיבוב שלם, אופקי או אנכי. השנתות מציינות את הזויות ב[[מעלה (זווית)|מעלות]] או ב[[גראד (זווית)|גראד]]. לרוב התאודוליטים יש שני מצבים הנקראים פנים. שני המצבים מציינים את מיקום ציר הראייה ביחס לציר האנכי של המכשיר. כאשר הכיוונים האנכיים אותם קוראים במכשיר נעים בין 0° ל-180° מצב זה נקרא פנים שמאל וכאשר הכיוונים נעים בין 180° ל-360° מצב זה נקרא פנים ימין.

מדידת זויתזווית אנכית נעשית על ידי כיוון המשקפת אל מטרה וקריאה על השנתות את הזויתהזווית בין קו הראייה למטרה לבין המישור הנכיי אליו אופסו השנתות. לקבלת זווית הגובה, כלומר הזויתהזווית יחסית למישור האפקי, מחסירים או מוסיפים 90° או 270°.

מדידת זויתזווית אופקיות בין קוי הראייה לשתי מטרות נעשית על ידי כיוון המשקפת לעבר המטרה הראשונה כך שצלבי המכשיר הנראים במשקפת יתלכדו עם המטרה וקריאת הזויתהזווית האופקית על השנתות. לאחר מכן, מכוון המשקפת אל המטרה השנייה ושוב קוראים את הזויתהזווית האופקית על השנתות. ההפרש בין שתי הקריאות של הזווית האופקית היא הזווית בין קוי הראייה לשתי המטרות מנקודת המדידה. יש לשים לב שבעת החסרת הכיוונים ניתן לקבל את הזווית הרצויה או את הזווית המשלימה לה.